צלפים במלח (1).png

ליקוטפדיה

מאגר מידע מקוון לזיהוי וליקוט צמחי בר למאכל בישראל

כל הזכויות שמורות ל"שירת השדה"

חפש את הצמח שלך:

arrow&v
arrow&v
צורת חיים
בית הגידול
עונת הליקוט

שקד מצוי

Amygdalus communis

ורדיים

עץ השקד הוא עץ נשיר-חורף שפריחתו מקדימה את לבלובו. בין החודשים ינואר למרץ הוא פורח וצובע בכתמים לבנים את נופי החורש הים תיכוני. גובהו המירבי -8 מטרים. העלים פשוטים ומאורכים, שפתם משוננת. אורכם - 3-4 ס"מ, והם מסודרים על הגבעול לסירוגין. בחורף נושרים העלים, ומיד מופיעים ניצני פריחה על גבי הגבעולים העירומים. אלה - נפתחים בהדרגה וצבעם ורוד בהיר עד לבן. לשם הפריחה זקוק העץ למנת קור מספקת.

הפרחים דו-מיניים, והכותרת מפורדת. עלי הכותרת קמוטים. בפרח חמישה עלי כותרת ו-5 עלי גביע. 

הפרחים הריחניים מושכים אליהם דבורים - המאביק היחיד שהודות לצורת החיים החברתית שלו, מסוגל לפעול בתנאי קור. לשקד פירות שהנם בתי גלעין, אורכם כ-3 ס"מ. קליפתו של הפרי הצעיר ירוקה ולבידה. בפרי הבוגר הקליפה חומה כהה. עם הבשלת הפרות, נפתחת הקליפה לאורך תפר יחיד, ונחצית לשנים.הזרע עצמו נותר מכוסה בקליפה קשיחה שצבעה חום בהיר.  

בבר נמצאים בעיקר הזנים המרים, אך אלה משמשים כנות להרכבת השקד המתוק, התרבותי. 

העץ נפוץ בחורש הים תיכוני, וכן באזורים צחיחים יותר כמו, למשל, בדרום הר חברון. 


פיגם מצוי

Ruta chalepensis

פיגמיים

פיגם מצוי הוא שיח רב-שנתי המאכלס את החורש הים תיכוני. עלוותו הצעירה עשבונית, וחלקיו התחתונים מעוצים. צבע עליו וענפיו ירוק עד אפור. העלים מכוסים בלוטות צהבהבות המכילות שמנים נדיפים. הריח חריף. העלים מסורגים, גזורים ומנוצים פעמיים. שפת העלעל משוננת. פורח בין פברואר ליוני. הפרחים ניצבים על גבי תפרחת דמויית סוכך. הפרח מתבלט בגונו הצהוב. קוטרו 10–20 מ"מ. לכל פרח 4-5 עלי גביע וכן 4-5 עלי כותרת. שפתו של עלה הכותרת מעוטרת בציצית.
את הפיגם המצוי נמצא בחבל הים-תיכוני – בחורש, בגריגה ובבתה שם הוא חובב במיוחד את סדקי הסלעים. הוא נפוץ ברוב אזורי צפון הארץ ובמרכזה.
הפיגם מתאים מאוד לתיבול של זיתים כבושים.

אמיך קוצני

Emex spinosa

ארכוביתיים

עשב חד שני קירח. הענפים שרועים או זקופים בזווית אלכסונית. עליו נישאים על פטוטרת, מסורגים. הטרף רחב ומוארך, בשרני במקצת, ובעל צורת משולש שווה שוקיים שבסיסו מחובר לפטוטרת.
פריחתו ממושכת, מראשית החורף ועד לשלהי האביב. הפרי קוצני (ומכאן שמו)
האמיך הקוצני נפוץ בכל אזורי ארץ-ישראל, בעיקר ברום נמוך. תפוצתו העולמית משתרעת על פני כל העולם, באזורים בהם שורר אקלים ים תיכוני.

אורן הצנובר

Pinus pinea

אורניים

אורן הצנובר הינו עץ מחטני ירוק עד, גדול ונאה. מתנשא לגובה של 25 מטרים ואף יותר מזה - בתנאים טובים. נופו דמוי פטריה. רקמות הצמח מוליכות שרף דביק ושקוף, הנעשה צהוב אטום במגע עם הסביבה. העלים - מחטים עבות הערוכות הזוגות או בשלשות. אורך העלה כ- 15 ס"מ. קליפתו מחוספסת, מחורצת וסדוקה עמוקות. גונה חום בהיר, אפור ואדמדם.

האצטרובל גדול ומפותח. צורתו כשל כדור או ביצה, וקשקשיו עבים ומצויידים בשקערוריות המאכסנות בתוכן את הזרעים. הזרע מכוסה קליפה קשיחה המפצחת בלחץ חזק.  בשם "פִּינְיוֹנֶס" או "צנוברים". 

מקורו בארצות אגן הים התיכון, אך הוא אינו נחשב מין מקומי. משערים שהפרטים הראשונים נשתלו בארץ בימי הצלבנים. גם הטמפלרים, קהילה נוצרית גרמנית שהקימה בארת ישראל מושבות רבות במהלך המאה ה-19, נטעו פרטים רבים שלו במושבותיהם ובסמוך להן.

כמנון קיפח

Pimpinella peregrina

סוככים

עשבוני רב שנתי ממשפחת הסוככיים. לעליו השעירים טעם המזכיר מעט טעם של סלרי עדין. ניתן להשתמש כתחליף לעלי סלרי בכל תבשיל שהוא. בכרתים הוא נטרף בשקיקה לאחר הקפצה קלה בשמן זית, בתוספת לימון.

נאסף בחורש הים תיכוני בחודשי החורף, לפני צמיחת עמוד התפרחת (לאחר מכן טעמו חריף ומריר מדי, ומרקמו סיבי ונוקשה).

אלה אטלנטית

Pistacia atlantica

אלתיים

אלת המסטיק

Pistacia lentiscus

אלתיים

אלה ארץ ישראלית

Pistacia palaestina

אלתיים

אלת הבוטנה

Pistacia ver

אלתיים

אפון מצוי

Pisum fulvum

פרפרניים

עשבוני חד-שנתי נפוץ למדי ברוב אזורי הארץ. הפרחים פרפרניים, קטנים מאשר ביתר מיני האפון וצנועים יותר גם בצבעיהם: גודלם 1 ס"מ, צבעם צהוב–חלוד חיוור, ואין הבדל בולט בין גון המפרש לגון הסירה. כל עלי הכותרת משורטטים בעורקים כהים יותר.

רגלת הגינה

Portulaca oleracea

רגלתיים

צמח חד שנתי שרוע ממשפחת הרגלתיים. צומח בקיץ כעשב "שוטה" בשדות, מטעים וכרמים וכן בגינות ציבוריות בערים. בעל סגולות מרפא חשובות וערכים תזונתיים מופלאים: ריכוזים גבוהים של אומגה 3, ויטמין A ו-C בכמויות גדולות ושפע של ברזל ומגנזיום. הריג'לה היא שיאנית העולם בריכוזי האלפא-טוקופרול (ויטמין E), ומכילה 81 אחוזים מהתצרוכת היומית המומלצת של הויטמין החשוב הזה ב-100 גר' עלים וגבעולים חיים. הריג'לה או הפרפחינה (כפי שמכנים אותה הערבים) היא פולש ותיק, שהיגר לכאן כבר בימי המשנה ולכן נזכרת בה מספר פעמים.

ינבוט השדה

Prosopis farcta

קטניות

ינבוט השדה (Prosopis farcta) הוא מין בתת-משפחת המימוזיים, המהווה מטרד בלתי פוסק עבור החקלאות המקומית. על פי ההגדרה הבוטנית  המקובלת מדובר בבן-שיח או בעשב רב-שנתי, אך יש הגורסים כי מדובר בכלל בעץ תת-קרקעי, הואיל ומערכת השורשים המסועפת שלו מגיעה לעומקים עצומים, והנוף הנראה לעין הוא, הלכה למעשה, שולי צמרתו. בשל המנגנון הזה - הינבוט נפוץ כ"עשב שוטה" בכל רחבי המזרח התיכון וסגולות המרפא שלו מוכרות היטב ברפואה המסורתית המקומית – ולאחרונה, הודות למחקרים מדעיים תקפים - אף ברפואה המערבית המודרנית.

באישור וברוח

כל הזכויות שמורות ליתיר שדה | ת.ד. 5061 פרדס חנה - כרכור | טלפון: 054-2248243 | YATIRSADE@GMAIL.COM