ליקוט חרצית עטורה: זהב טהור בלב השדה

אוהב? לא אוהב! אוהב! לא אוהב? אוהב!!! היינו ילדים, והמשחק הזה מוכר לכולנו. הארכיטיפ לפרח עוצב בדמותה של החרצית, ואולי של כמה מבני משפחתה, כמו למשל הקחוון, הבבונג הדו גוני, הסביון. הארכיטיפ הזה השתלט על תודעתנו וזהותנו עד כדי כך, שאפילו למורה לטבע קשה היה להכניס לנו לראש שהיא בכלל לא פרח, החרצית הזו. הכל הרי כל כך מורכב בחיים האלה, וכילד בן שש או שבע, אתה מצפה שזה יהיה פשוט יותר. אבל זה לא! הכל מורכב. אפילו החרצית! היא מורכבת ממאות פרחים קטנטנים. הם כל כך קטנים, עד שעין בלתי מזויינת תתקשה להבחין בהם – אבל הם שם. האמינו לי! הם שם, נעוצים על גבי מצעית, צפופים צפופים, ועמוסים באבקת פרחים ריחנית. ומה לגבי עלי הכותרת שנהגנו לתלוש ממנה, מהחרצית הזו, אחד אחד, כדי להגריל בעזרת רולטת המזלות הססגונית שבידינו את בחיר או בחירת ליבנו? ובכן, גם הם, כל אחד ואחד מהם, הוא בעצם פרח. הבוטנאים מבחינים בין שני טיפוסים של פרחים בתפרחת (זו המילה הנכונה יותר) של בני משפחת המורכבים. לקטנטנים שבמרכז התפרחת הם קוראים "פרחים צינוריים", כי כל אחד מהפרחים הללו מחובר במעין "צינורית" אל מצעית התפרחת. ללהבות האש היוקדות בצהוב זועק, שאנחנו כילדים התעקשנו לכנותן "עלי הכותרת", קוראים הבוטנאים "פרחים לשוניים", כיוון שבחינה מדוקדקת של כל אחד ואחד מהם, בנפרד, יגלה שהם מזכירים בצורתם לשון חרוצה. אז אם החרצית חורצת לשונותיה, איך היא יכולה להיות נחרצת כל כך, בהפילה גורלות ובשוברה לבבות רבים כל כך? האמת היא שאני אוהב חרציות! החרצית העטורה, המעטרת את שדותינו בכל אשר נפנה, ומבשרת, במובנים רבים, את בואו של האביב, היא כנראה אחד מפרחי הבר המוכרים ביותר בארצנו. היא גדלה כעשב בר בגינות ציבוריות, בשולי שדות, בצידי דרכים, ובכל מקום שיש בו ריכוז גבוה של חומרי הזנה בקרקע, המעידים על פעילות חקלאית אינטנסיבית ועל הפרת האיזון הטבעי במרחב. בסביבות החודשים מרץ-אפריל פורחות החרציות בכתמים צפופים שצבעם צהוב-כתום. עלי החרצית וגבעוליה, וכן פרחיה הלשוניים - אכילים טריים או מבושלים. טעמם מליח-מתקתק, ויש בהם מעט מהארומות המופיעות בסלרי. את הגבעולים רצוי לקלף משכבתם החיצונית, הסיבית, ולאכול את המוך הרך והעסיסי. החרצית עשירה בויטמינים C ו-A ובברזל. מצעית הפרח מרה ואינה מיועדת למאכל. מאבקת הפרחים שלה החרצית מפיקים חומר רעיל הנקרא פירטרין, שמשמש להדברת חרקים בחקלאות האורגנית. רעילותו של הפירטרין קטלנית, גם בריכוזים נמוכים, לחרקים וחסרי חוליות אחרים, וכן לדגים. בני אדם עשויים להיות רגישים לחומר, ומחקרים מסויימים מעלים חשד לרעילות מסויימת של הפירטרין גם כשמדובר בהולכים על שתיים. אנו, על כל פנים, נתייחס ברצינות הראויה לספק המתעורר באשר לסוגיית הרעילות, ונמליץ להימנע מאכילת החלקים המכילים את אבקת הפרחים. הכוונה היא למצעית התפרחת ולפרחים הצינוריים שעל גביה. למי שמתעקש/ת, הנה טבלת הערכים התזונתיים המלאה של החרצית: ערך קלורי: 20 קק"ל תצרוכת יומית מומלצת (%) נתרן 53 מ"ג 2% אשלגן 569 מ"ג 16% פחמימות 4.3 גר 1% סיבים תזונתיים 2.3 גרם 9% סוכר 2 גרם חלבון 1.6 גרם 3% 51% ויטמין A 39% ויטמין C 6% סידן 20% ברזל 5% ויטמין B6 4% מגנזיום מצורף סרטון וידאו, מתוך הסיור הוירטואלי שלי, ליקוט צמחים בפתח הבית. להרשמה בחינם לסיור כולו, ולקבלת גישה לכל שאר הסרטונים, לחצו כאן. מתכון: סלט חרצית וצנוניות סלט צבעוני נהדר, המשלב טעמים חריפים ורעננים החומרים: ארבע כוסות עלי חרצית שטופים וקצוצים כוס וחצי צנוניות פרוסות דק מלח לימון שמן זית פלפל שחור מתאים להוסיף גם: פרוסות דקות של שורשי בר עונתיים: גזר קיפח, צנון מצוי, כרוב החוף, סלק מצוי, גדילן מצוי. פרוסות דקות של תפוז סיני. מערבבים את כל חומרי הסלט יחד עם הלימון, שמן הזית, המלח והפלפל. מגישים מיד. בתיאבון.

באישור וברוח

כל הזכויות שמורות ליתיר שדה | ת.ד. 5061 פרדס חנה - כרכור | טלפון: 054-2248243 | YATIRSADE@GMAIL.COM