אלה ארץ־ישראלית היא עץ או שיח נשיר ממשפחת האלתיים, ומרכיב מרכזי בחורש הים־תיכוני בישראל. במקומות שבהם אינה נפגעת מרעייה, כריתה או שרפה היא עשויה להתפתח לעץ בעל גזע עבה וצמרת רחבה, אך ברוב החורשים היא מופיעה כשיח גבוה ומסועף.

העלים מסורגים ומנוצים. העלעלים יושבים ישירות על ציר העלה, תמימי־שפה ומסתיימים בחוד ברור. ציר העלה גלילי ואינו מכונף, תכונה המסייעת להבדיל אותה מן האלה האטלנטית. בלבלוב הצעיר מקבלים העלים והענפים גוון אדום בולט, וגם לקראת השלכת נצבעת העלווה בגווני אדום עזים.

המין דו־ביתי: פרחי הזכר ופרחי הנקבה מתפתחים על עצים נפרדים. הפרחים זעירים וחסרי כותרת בולטת, אך התפרחות עצמן מקבלות גוון אדמדם.

הפירות קטנים וכדוריים. פירות שבהם מתפתח זרע תקין נעשים עם ההבשלה כחולים־סגלגלים עד כהים, ואילו פירות שבהם הזרע מנוון נותרים אדומים.

סימן היכר נוסף הוא העפצים הגדולים והמאורכים המתפתחים לעיתים בקצות הענפים ונראים כתרמילים או בננות מעוותות. הם נוצרים בעקבות פעילות כנימות.

בישראל גדל תת־המין המקומי palaestina, בעיקר בחורש הים־תיכוני על קרקעות גירניות, ובצפון הגולן גם על בזלת.