אשבל ארץ־ישראלי הוא בן־שיח רב־שנתי ממשפחת השפתניים, בעל מראה אפור־מלבין האופייני לכסות השערות הצפופה העוטפת את מרבית חלקיו.

העלים נגדיים ופשוטים, יושבים כמעט ללא פטוטרת ולעיתים בסיסם חובק מעט את הגבעול. צורתם משתנה לאורך הצמח: העלים התחתונים מוארכים יותר, ואילו העלים העליונים נעשים קצרים ורחבים. שפת העלה משוננת בעדינות.

הפרחים שפתניים ומופיעים בקבוצות לאורך חלקיהם העליונים של הגבעולים. צבעם נע מלבן־ורדרד ועד ורוד וסגול חיוור.

אחד המאפיינים האקולוגיים המובהקים של המין הוא זיקתו לסלעים ולמצוקים. הוא מסוגל להתבסס בכיסי קרקע זעירים ובסדקים במחשופי סלע קשה. תפוצתו העולמית מצומצמת ללבנט, והוא גדל בעיקר בישראל ובאזורים הסמוכים לה.