top of page
געדה מצויה

געדה מצויה

געדה מצויה

Teucrium capitatum

גַ'עְדַה (جعدة), גַ'עְדַה שַאאִעַה (جعدة شائعة)

שפתניים

שם עברי

שם מדעי

שם בערבית

משפחה

תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות

געדה מצויה היא בן־שיח נמוך, מאפיר וריחני ממשפחת השפתניים. היא מסתעפת סמוך לבסיסה למספר רב של גבעולים ויוצרת לעיתים כרית נמוכה ומעוגלת.

כל חלקי הצמח עטויים שכבה צפופה של שערות לבנבנות־אפורות. העלים נגדיים, קטנים ומוארכים, כמעט חסרי פטוטרת. שפתם חרוקה בשיניים מעוגלות ונוטה להתגלגל לאחור, ולכן העלה מקבל מראה מסולסל מעט.

הפרחים קטנים ולבנים עד קרמיים, ומרוכזים בתפרחות צפופות וכמעט כדוריות בראשי הגבעולים.

כמו במיני געדה אחרים, הכותרת נראית כמעט חד־שפתנית: השפה העליונה מנוונת מאוד והשפה התחתונה מפותחת ומחולקת לאונות.

געדה מצויה היא מין רחב תפוצה במיוחד בישראל וגדלה בבתות, בגריגות, במחשופי סלע ובבתות ספר, מן החרמון ועד הנגב.

שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף

העלים והגבעולים משמשים להכנת חליטה מרירה וארומטית. לגעדה מקום מרכזי ברפואה העממית המקומית, בעיקר בהקשרים של מערכת העיכול, כאבים, הצטננות וחולשה.

צבע הפריחה

מרקם העלים

צורת העלים

בית הגידול

צורת חיים

ריח העלים

עונה לליקוט

לבן, קרם

שעיר, לביד, רך

מוארך, פשוט, חרוק, שוליים גלולים

בתה ים תיכונית, גריגה ים תיכונית, בתות ספר, מחשופי סלעים

בן-שיח

ארומתי

אביב, קיץ, סתיו, חורף

לקריאה  נוספת בבלוג:

מתכונים

סיפורים ומאמרים

bottom of page