זוטה לבנה
זוטה לבנה
Micromeria fruticosa
זוֹפַא, עִשְבַּת א־שַּאי (عشب الشاي), זַעְתַר א־שַּאי (زعتر الشاي)
שפתניים
שם עברי
שם מדעי
שם בערבית
משפחה
תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות
זוטה לבנה היא בן־שיח רב־שנתי וריחני ממשפחת השפתניים, הגדל בעיקר בין סלעים ובמחשופי סלע קשים בחבל הים־תיכוני.
הגבעולים מסועפים ומרובעים בחתך, והעלים ערוכים בזוגות נגדיים. העלים קטנים, פשוטים ותמימי־שפה, ומכוסים שערות קצרות וצפופות המעניקות לצמח גוון אפרפר־לבנבן ומרקם לביד.
הפרחים קטנים ושפתניים, לבנים עד קרמיים, ונישאים על עוקצים ארוכים יחסית מחיקי העלים. הפריחה ממושכת ויכולה להימשך מן האביב ועד שלהי הסתיו.
סימן הזיהוי הבולט ביותר של הזוטה הוא דווקא הריח: מגע קל בעלים משחרר ארומה עזה ורעננה המזכירה מנטה, והיא ניכרת היטב גם בצמח יבש.
שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף
עלי הזוטה משמשים להכנת חליטה ארומטית מאוד, ודי בכמות קטנה של עלים כדי להעניק לכוס תה טעם וריח חזקים. העלים מתאימים גם לתיבול סלטים ותבשילים. ברפואה העממית משמשת הזוטה בין היתר להקלה על כאבי בטן ומיחושים במערכת העיכול.
מחקרים בבעלי חיים מצאו למיצוי מימי של הזוטה פעילות נוגדת דלק והשפעה מגינה על רירית הקיבה. מחקרי מעבדה מצאו גם שמיצויים של הצמח עיכבו התרבות של תאי סרטן שד ומעי גס, אך מדובר במחקרים בתאים ובבעלי חיים, ולא בהוכחה ליעילות טיפולית בבני אדם.
