
טוריים מצויים
טוריים מצויים
Diplotaxis erucoides
חוֵויירֶה
מצליבים
שם עברי
שם מדעי
שם בערבית
משפחה
תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות
טוריים מצויים הם עשב חד־שנתי ממשפחת המצליבים, המתפתח בתחילת העונה כשושנת עלים ובהמשך מעלה גבעולים זקופים ומסועפים.
העלים התחתונים מוארכים ומפורצים עמוקות, לעיתים בעלי מראה כינורי, ואילו העלים הגבוהים יותר קטנים ופשוטים יותר. הגבעולים והעלים ירוקים וברובם קירחים.
הפרחים בעלי ארבעה עלי כותרת לבנים ובולטים, ובמרכזם ניכרת לעיתים בתחילת הפריחה נימה צהבהבה המשתנה בהמשך. בעונת הפריחה מסוגל הצמח ליצור מרבדים לבנים צפופים בשדות ובשטחים פתוחים.
לאחר הפריחה מתפתחים תרמילים צרים ומוארכים. הזרעים שבתוכם מסודרים בשני טורים מקבילים, תכונה שממנה נגזר שמו העברי של הסוג.
טוריים מצויים גדלים בשדות, בשולי דרכים, בשדות נטושים ובשטחים פתוחים, בעיקר על קרקעות כבדות בחבל הים־תיכוני ובספר המדבר.
שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף
לעלי ולפרחי הטוריים טעם מודגש מאוד, המזכיר ווסאבי או חזרת עדינה. הם נאכלים טריים ומשמשים כתוספת חריפה לסלטים ולמאכלים נוספים. השורש הצעיר מעודן יותר בטעמו, ומזכיר צנונית עסיסית, מתקתקה ולא חריפה מדי. אם מלקטים את השורש, כדאי לעשות זאת לפני הפריחה, כשהוא עדיין צעיר ורך, והוא מתאים במיוחד לסלטי שורשים.




