עץ גדול וענף, בעל נוף פטרייתי וגזע יחיד שקוטרו יכול להגיע ליותר מ-2 מטרים. העלווה הירוקה מלבלבת באביב, ונושרת בסתיו, כשהיא צובעת בכתמי אדום וכתום את היערות בהם גדל העץ. העלים מנוצים, העלעלים גלדניים עד רכים, ומצויידים בשפה תמימה. בראש העלעל שוליים מעוגלים. בכל עלה 3-5 זוגות עלעלים, ועלעל מרכזי חותם את קצה ציר העלה. ציר העלה מעוטר בכנפונים צרים. הפריחה באביב, והאבקה מתבצעת בעזרת הרוח. הפירות ערוכים באשכולות. פרי המכיל זרע פורה נצבע בכחול-שחור עם ההבשלה. הפירות שאינם מכילים זרע - צבעם אדום. הפרי הבודד מכיל זרע שמנוני, הנאכל טרי או לאחר קליה, ויש שטוחנים אותו כתבלין.
האלה האטלנטית מתקיימת בחברת יער פארק לצד אלון התבור, ולעיתים מלווה בלבנה רפואי וכליל החורש. בהר הנגב היא מופיעה ביחידות בודדות, בסדקי סלעים וערוצי נחלים. נפוצה באסיה ובצפון אפריקה, עד הרי האטלס שנתנו לה את שמה.
הכנימה עפצית וורטהיים, העוקצת את ענפי האלה האטלנטית, יוצרת במין זה בלבד עפצים בצורת אלמוג, שצבעם אדום, ולאחר מכן שחור.