אלון התבור הוא עץ נשיר ורחב־נוף ממשפחת האלוניים, היוצר בתנאים מתאימים צמרת גדולה ומעוגלת. עצים ותיקים יכולים להגיע לממדים מרשימים ולפתח גזע עבה וקליפה עמוקה ומחורצת.

העלים פשוטים ומסורגים. צדם העליון ירוק, ואילו צדם התחתון מכוסה שערות צפופות שאינן יורדות בשפשוף. שפת העלה משוננת, אך השיניים אינן מסתיימות בקוצים חדים כפי שקורה באלון המצוי. גם הענפים הצעירים מכוסים שערות כוכביות אפרפרות.

אלון התבור הוא חד־ביתי. באביב מתפתחים על אותו עץ פרחים זכריים ונקביים נפרדים. הפרחים הזכריים ערוכים בעגילים משתלשלים, והנקביים קטנים ופחות בולטים.

הפרי הוא בלוט גדול היושב בתוך ספלול רחב. קשקשי הספלול ארוכים ובולטים, וקצותיהם כפופים לאחור ויוצרים סביבו מראה פרוע אופייני.

אלון התבור הוא העץ המרכזי ביערות־פארק פתוחים במספר אזורים בישראל. הוא גדל על מגוון קרקעות, ובהן רנדזינה, בזלת וחול־חמרה, ואוכלוסיות משמעותיות שלו נותרו בגליל התחתון, בגולן, בשומרון ובשרון.