top of page
לוף ירוק

לוף ירוק

לוף ירוק

Arum hygrophilum

לוף

לופיים

שם עברי

שם מדעי

שם בערבית

משפחה

תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות

לוף ירוק הוא גיאופיט רב־שנתי ממשפחת הלופיים, המתחדש בעונת הגשמים מתוך פקעת תת־קרקעית.

העלים מתפתחים בשושנת. הם פשוטים, ירוקים ומבריקים, בעלי פטוטרות ארוכות וטרף רחב שצורתו דמוית חץ עד חנית. שפת העלה תמימה.

התפרחת קטנה ועדינה יחסית למיני לוף אחרים בארץ. היא בנויה משזרה בשרנית המוקפת במתחל. החלק הצינורי של המתחל צר, וחלקו העליון נוטה קדימה. המתחל ירוק מבחוץ ובהיר עד לבנבן בצדו הפנימי.

בחלקה התחתון של השזרה נמצאים הפרחים הנקביים ומעליהם הפרחים הזכריים. לאחר ההפריה מתפתח אשכול צפוף של ענבות, ההופכות מירוק לאדום עם הבשלתן.

לוף ירוק אוהב קרקע לחה ומוצלת יחסית. הוא גדל בצל חורשים, באדמות עמוקות ולחות, בגינות ובמטעים שבהם הקרקע אינה מעובדת בעוצמה.

שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף

העלים נאכלים לאחר עיבוד ובישול מתאימים. כמו בני סוגו, הלוף הירוק מכיל ברקמותיו גבישי סידן אוקסלט צורבים ולכן אין לאכול אותו חי או לאחר בישול בלתי מספק. להנחיות מפורטות לזיהוי, לעיבוד ולהכנה למאכל, ראו את הפוסט המקושר בבלוג שירת השדה.

צבע הפריחה

מרקם העלים

צורת העלים

בית הגידול

צורת חיים

ריח העלים

עונה לליקוט

ירקרק

קרח, מבריק

דמוי חץ, דמוי חנית, פשוט, תמים

בתי גידול לחים, חורש ים תיכוני, גינות, מטעים, קרקעות לחות

גיאופיט

לא נעים

חורף, אביב

לקריאה  נוספת בבלוג:

מתכונים

סיפורים ומאמרים

bottom of page