מליסה רפואית
מליסה רפואית
Melissa officinalis
עִשְבַּת א־נַּחְל, תוּרוּנְגַ'אן (ترنجان), חַשִישַת א־נַּחְל (حشيشة النحل)
שפתניים
שם עברי
שם מדעי
שם בערבית
משפחה
תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות
מליסה רפואית היא צמח עשבוני רב־שנתי וריחני ממשפחת השפתניים, הגדל בישראל בעיקר בבתי גידול לחים, על גדות נחלים ובצל חורש ים־תיכוני.
הגבעולים זקופים ומסועפים ובעלי חתך מרובע. העלים ערוכים בזוגות נגדיים ונישאים על פטוטרות. טרף העלה ביצני עד דמוי לב, פניו מקומטים מעט לאורך מערכת העורקים ושפתו חרוקה בשיניים מעוגלות. העלים רכים ושעירים במידה משתנה.
ממוללים את העלים משתחרר ניחוח לימוני עדין וברור, שהוא אחד מסימני הזיהוי הטובים ביותר של הצמח ומבדיל אותו בקלות יחסית מנענע וממינים דומים אחרים ממשפחת השפתניים.
הפרחים קטנים ושפתניים ומופיעים בחצאי־דורים בחיקי העלים. צבעם לבן עד לילך חיוור, ולעיתים מקבלים גוון ורדרד. הפריחה מתרחשת בעיקר מסוף האביב ולאורך הקיץ.
מקור השם Melissa ביוונית ומשמעותו דבורה, על שום משיכתם של הפרחים לדבורים.
שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף
המליסה איננה מופיעה בשמה במקורות ישראל, אבל קריספיל מפנה לכתביו של ברוך צ'יזיק, חוקר צמחי ארץ ישראל, הגורס כי בספרות התלמודית מכונה הצמח בשם סימלק. הרמב"ם מכנה אותה "ירק עשב-אתרוגי", הואיל וריחו מזכיר את ריחה של קליפת האתרוג. הרמב"ם מגדיל לעשות, ומתאר את סגולות המרפא של המליסה. ברפואת הצמחים המסורתית משמשת המליסה לטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות. ראשית, הצמח נחשב לצמח מרגיע, המסייע בטיפול בעקות נפשיות שונות כחרדה, דיכאון ואי שקט. הוא משרה שינה נינוחה בילדים, בתינוקות ובמבוגרים, ומסייע בטיפול בכאבי ראש הנובעים מחרדה, מתח ועצבים. הצמח נחשב קרמינטיבי עדין, ומסייע לטיפול בכאבי בטן הנגרמים ממתח נפשי, ובהסדרת פעילות מערכת העיכול. חליטת עלי מליסה מרגיעה, ובה בעת מרוממת את הנפש.
אמנם, הזנים התרבותיים של המליסה עשירים יותר בארומות, אך הארומה הלימונית המעודנת מופיעה גם בעלי מין הבר של הצמח, ומעניקה את הניחוח הלימוני אתרוגי העדין שלה לתבשילים ולמרקים.
