top of page
מרווה ריחנית

מרווה ריחנית

מרווה ריחנית

Salvia dominica

חְ'וֵויחֵ'א, חוֹח

שפתניים

שם עברי

שם מדעי

שם בערבית

משפחה

תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות

שיח רב שנתי ירוק-עד, שנופו המסתעף והכדורי מגיע לקוטר של כ-60 ס"מ. בדומה לסוגים נוספים במשפחת השפתניים, גם בסוג מרווה גבעול מרובע ושעיר‌לביד. העלים מלבינים, לבידים, מחולקים וגליים לעיתים. על פני הטרף קמטים וגומות רבות. ריח העלים עז ועוצמתי. שונה משל המרווה המשולשת בגוון הפירותי-אפרסקי שלו.
הפריחה באביב, פברואר עד מאי. הפרח שפתני לבן וגדול. הפרחים ערוכים בדורים.
הגבעולים מכוסים לעיתים בעפצים כדוריים צמריים שצבעם ירוק מלבין, וגם הם מכוסים רקמה לבדית-צמרית. העפצים נאכלים בשלמותם וטעמם ומרקמם מזכירים מעט אפרסק שלא הבשיל לגמרי.

שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף

ברפואה המסורתית משתמשים במרווה הריחנית כתרופה להזעת-יתר, הפרעות במערכת העצבית, כאבי בטן, הקאות, שלשולים וזיהומי מעיים וכן להסדרת המחזור החודשי, דלקות חניכיים, התקרחות ועוד.פלסטינים שפגשתי בדרום הר חברון סיפרו שנהגו להשתמש בה בשימוש חיצוני, כשמן מושרה, על שדי נשים מניקות, וכי היא מסייעת להגברת תנובת החלב, לריפוי פצעים וכאבים הנגרמים מפעולת היניקה עצמה או מפעילות היתר של השד בתקופת ההנקה. את המידע הזה לא הצלחתי לאמת במקורות אחרים. חליטה העלים טובה לשתיה, ויש בה איכויות מרגיעות. העפצים הם מעדן עסיסי וטעים.

צבע הפריחה

מרקם העלים

צורת העלים

בית הגידול

צורת חיים

ריח העלים

עונה לליקוט

לבן

צמיר, לביד, שעיר

ביצני, משולש, גלי, מחולק לאונות

בתות ספר, ספר המדבר

שיח רב שנתי

ארומתי, פירותי

אביב, חורף, סתיו, קיץ

לקריאה  נוספת בבלוג:

מתכונים