top of page
פטל קדוש

פטל קדוש

פטל קדוש

Rubus sanctus

עוּלֵייק (عليق)

ורדיים

שם עברי

שם מדעי

שם בערבית

משפחה

תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות

פטל קדוש הוא שיח רב־שנתי סבוך וקוצני ממשפחת הוורדיים, הגדל בעיקר בבתי גידול לחים, לאורך גדות נחלים ובמקומות שבהם מי התהום קרובים לפני הקרקע.

ענפיו ארוכים וגמישים ונושאים קוצים מאונקלים, המסייעים להם להיאחז בצמחייה הסמוכה וליצור סבכים צפופים.

העלים מסורגים ומורכבים בדרך כלל משלושה עד חמישה עלעלים. העלעלים ביצניים עד מעוגלים, שפתם משוננת ופניהם שעירים במידה משתנה. הצד התחתון בהיר ושעיר יותר.

הפרחים ורודים עד לבנים־ורדרדים ומופיעים במשך תקופה ארוכה בקיץ ובסתיו.

הפרי הוא פרי מקובץ, הבנוי ממספר רב של פרודות עסיסיות היושבות יחד על מצעית. בראשית התפתחותו הוא ירוק, בהמשך נעשה אדום ולבסוף, כשהוא בשל לחלוטין, שחור ומבריק.

המין אופייני לגדות נחלים, ביצות וקרקעות כבדות שהוצפו, ונפוץ במיוחד בצפון הארץ ובבתי הגידול הלחים שלאורך מישור החוף.

שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף

נכון – אצלנו בארץ אין “שלל פירות יער טריים” – אין לנו פטל אדום, אין אוכמניות, אין דומדמניות ואין תותי שדה פראיים- מיניאטוריים. אבל יש לנו אשחר, עוזרר, שיזף, קטלב ויש לנו גם את מלך פירות היער: פטל קדוש (Rubus sanguineus) שחור משחור, ובעונה זו הוא מצוי בשפע כמעט אין סופי. מעבר לטעמו העשיר והמיוחד (אני מעדיף אותו על הפטל האדום, האירופי, שטעמו תפל וחיוור), הפטל המקומי עשיר במיוחד בויטמין C, ומהוה מקור חשוב גם לחומצה פולית, סיבים תזונתיים ונוגדי חימצון. את הפטל ניתן לקטוף בחודשים יולי-ספטמבר, והוא מאכלס בתי גידול לחים ושטחים פתוחים שהתברכו במי תהום גבוהים.

צבע הפריחה

מרקם העלים

צורת העלים

בית הגידול

צורת חיים

ריח העלים

עונה לליקוט

ורוד

שעיר

מורכב, מנוצה, משונן, מסורי

בתי גידול לחים, גדות נחלים, ביצות, קרקעות מוצפות

שיח רב שנתי

קיץ, סתיו

לקריאה  נוספת בבלוג:

מתכונים

סיפורים ומאמרים

bottom of page