"ענבים באמצע החורף אשכולית בקיץ החם מה הדחף מנין הצורך לשנות סדרי עולם" (חווה אלברשטיין)
כשהייתי ילד, שאלתי את עצמי פעמים רבות היכן נמצא אותו גן-עדן, שהאדם גורש ממנו. לקח לי שנים להבין שגן העדן הוא איננו מקום פיזי, אלא מצב תודעתי. בתודעת גן העדן אין מקום ואין זמן. אין אדם וחיה. אין הבחנה מוגדרת בין טוב לבין רע. יש אחד: טוב ורע, נצחי ורגעי, חייתי ופראי ובו בזמן מאורגן ומסודר למדי. הבחירה של האדם לאכול מפרי "עץ הדעת טוב ורע" - היא שהביאה עליו את העונש הזה. היא שהביאה אותו ליצור לעצמו דילמות מוסריות ולנסות בכל כוחו לפתור אותן, תוך יצירתן של דילמות חדשות.
חכמת הליקוט היא חכמה עתיקת יומין. בבסיסה עומדת הנחת יסוד הקובעת כי לא ניתן לאגור עודפים לאורך זמן, ולכן יש לצרוך את מזונותינו כשהם זמינים לנו, ובשיא טריותם. הכלכלה המודרנית מושתתת על עקרון אחר, שראשיתו כבר לפני עשרות אלפי שנים, עם המעבר מכלכלה מיידית שאפיינה ציידים-מלקטים לכלכלת עודפים, המאפיינת, בהכרח, חברה חקלאית. שמירת העודפים מאפשרת תכנון ארוך טווח של צריכה, אבל גם מחייבת את האדם לעבוד מצאת החמה ועד לצאת הנשמה כדי "להביא לחם". העונש הזה, של "בזעת אפך תאכל לחם", הוא עונשו של אדם הראשון על החטא הקדמון. אותו חטא קדמון שבגינו גורש מגן העדן.
אני נזכר בסיפור הזה בכל פעם שאני נתקל בוויכוחים פוליטיים, בה ממד הפיצול והריבוד משחק תפקיד חשוב. יום אחד אכתוב על כך פוסט מעמיק יותר, אך כרגע אני נזכר מה בעצם רציתי לספר כאן - אז אחזור, ברשותכם, לעיקר:
פירות, רבותי, פירות!
סוף הקיץ הוא עונת הפירות. מינים רבים של עצי בר מבשילים את פירותיהם בימים אלה. כשאני מגיע לעצים הללו, העמוסים לעייפה בפירות מתוקים וטעימים, אני חוזר לרגע אחד אל תודעת השפע של גן העדן ואל האפשרות המרגשת הזו - להושיט את היד ולקטוף מפרי המאכל שבגן - מבלי לחוש לרגע בתודעת המחסור שמשתלטת גם עלי לפעמים. בשבוע שעבר ערכתי סיור אינטימי, לקבוצה קטנטנה ומופלאה, בואדי קטן בצפון השומרון. הואדי הזה, המכונה במפות נחל שריה, הוא גן עדן אמיתי. בחורף נובעים לאורכו מספר מעיינות קטנים, ובסמוך להם גדלים פרא עצים עתיקים לרב. לאורך גדותיו של הנחל ניתן למצוא צמחיית גדה מרובה, בחלקה הגדול אכילה, הכוללת, בין היתר, את כרפס הביצות ואת גרגיר הנחלים. בקיץ ניתן למצוא לאורכו שפע עצום של פירות בר טריים, במרחק קצר מאוד זה מזה. הנה כמה מהם:
אגס סורי - מין ממשפחת הורדיים, המשמש ככנה להרכבת האגס התרבותי. עליו ירוקים, חלקים, רכים ומבריקים, ושפתם משוננת מעט. פורח בלובן בוהק בתחילת האביב (מרס-אפריל). הפירות מבשילים בסוף הקיץ (אוגוסט-ספטמבר). הפרי אכיל, אך מכיל תאי אבן גדולים הפוגעים במרקמו. מתאים להכנת ריבות, מרקחות וליקרים. גדל בגבהים של מעל 600 מטרים בהרי הצפון, בשומרון וביהודה.
אשחר ארץ-ישראלי - שיח/עץ נמוך ממשפחת האשחריים. לעלים צורת טיפתית. הענפים מסתיימים בקצה מחודד. הפרי- ענבה מנומרת. הפירות הבשלים מכילים ריכוזים גבוהים במיוחד של נוגדי חמצון, ושפע של ויטמין C. הפרי מתאים מאוד להכנת ריבות - שמקבלות צבע בורדו עז ביותר הודות לפיגמנטים הטבעיים שבצמח. מין נוסף של העץ - אשחר רחב עלים, נותן פירות דומים בטעמם.
עוזרר אדום/קוצני: ארבעה מיני עוזרר גדלים בארצנו. שניים מהם נדירים למדי. השניים האחרים, עוזרר אדום ועוזרר קוצני, נפוצים הרבה יותר. מדובר בעצי פרי נמוכים ממשפחת הוורדיים. פירות העוזרר מבשילים בימים אלה, ויש האומרים כי בשווקי דמשק ניתן למצוא אותם, מונחים בארגזים מסודרים ויפים לצד שאר פירות העונה. לעוזרר האדום - גוון אדום עז ובוהק. טעמו מתקתק ומהודק פחות משל אחיו הקוצני, ומרקמו נימוח. העוזרר הקוצני, לעומת זאת, צבעו ירקרק-צהצהב, טעמו מובהק מאוד: רענננות חמצמצה המזכירה במשהו את את תפוחי הגרני-סמית הידועים.
מרקמו של העוזרר הקוצני עסיסי ומלא. הפרי נאכל טרי, ומשמש גם להכנת ריבות ומרקחות.
פטל קדוש: נכון – אצלנו בארץ אין “שלל פירות יער טריים” – אין לנו פטל אדום, אין אוכמניות, אין דומדמניות ואין תותי שדה פראיים- מיניאטוריים.
אבל יש לנו אשחר, עוזרר, שיזף, קטלב ויש לנו גם את מלך פירות היער: פטל קדוש (Rubus sanguineus) שחור משחור, ובעונה זו הוא מצוי בשפע כמעט אין סופי. מעבר לטעמו העשיר והמיוחד (אני מעדיף אותו על הפטל האדום, האירופי, שטעמו תפל וחיוור), הפטל המקומי עשיר במיוחד בויטמין C, ומהוה מקור חשוב גם לחומצה פולית, סיבים תזונתיים ונוגדי חימצון. את הפטל ניתן לקטוף בחודשים יולי-ספטמבר, והוא מאכלס בתי גידול לחים ושטחים פתוחים שהתברכו במי תהום גבוהים. עוד על הפטל הקדוש ועל נפלאותיו (כולל כמה מתכונים נפלאים) ניתן לקרוא בהרחבה כאן.
אלה, אפוא, פירות הסתיו שלנו, המבשילים ממש עכשיו. אתם מוזמנים לצאת וללקט אותם, וגם להצטרף, בהזדמנות, לאחד מהסיורים שלנו.
אבל הדבר שהכי הכי כדאי לכם לעשות הוא להצטרף עוד השבוע ל:
קורס ליקוט שנתי, מקיף ומעמיק
רוצים להכיר מאות מינים של צמחי בר למאכל ולמרפא?
בקורס מקיף ומעמיק בן עשרה מפגשים -
נכיר את צמחי הבר שבפתח ביתנו גם באמצעות מגדיר הצמחים המדוייק מכולם: חוש הטעם.
נלקט צמחי בר למאכל ונבשל יחד ארוחות גורמה מחומרי הגלם שאספנו, במטבח שדה מאובזר היטב.
הזדמנות לחידוש מסורות בישול מקומיות וליצירת שפה קולינרית חדשה, ייחודית, מקומית ומרגשת, ולמפגש שונה וייחודי עם הטבע והאדמה.
אוהבים ויודעים להעריך אוכל טעים, טרי ובריא?
אוהבים לטייל ולבלות בטבע?
זה הזמן להצטרף לקהילה הולכת וגדלה של מלקטים ומלקטות שכבר למדו אצלנו, ולהתקרב באמת אל הטבע הישראלי ואל סודותיה של האדמה המקומית!
ההרשמה המוקדמת עומדת להסתיים,
נותרו מקומות ספורים בלבד!
בואו והצטרפו לשבט ההולך וגדל של מלקטים ומלקטות בישראל.
להתראות בשטח,
יתיר שדה.
לפרטים נוספים: https://www.shiratsade.com/clients
להתראות ביערות, בחורשים ובשטחים הפתוחים,
יתיר.