צתרה ורודה
צתרה ורודה
Satureja thymbra
נדע' אלבסאתין, זַעְתָר רוּמִי, זַעְתָר אֶל חַמִיר
שפתניים
שם עברי
שם מדעי
שם בערבית
משפחה
תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות
צתרה וורודה גדלה על סלעי כורכר, גיר ודולומיט ברכס הכרמל ובגב ההר. היא מהווה מרכיב חשוב בתערובת הזעתר (דוקה), כשאין בנמצא אזוב מצוי.
מדובר בבן-שיח זקוף ומסועף, הנישא עד לגובה של 40 ס"מ. צורת העלים ביצנית, ראשם מחודד והם נוקשים וגלדניים. קל לזהותה בעזרת סימן היכר מובהק, ספציפי ובולט: עליה של הצתרה מקופלים כלפי פנים. עלי החורף רחבים מעלי הקיץ, ומדיפים ריח עדין יותר. הפריחה מופיעה באביב ונמשכת עד לאמצע הקיץ. הפרחים ערוכים בדורים צפופים היוצאים מחיק העלה. הפרח שפתני ובעל גוון לילכי. במרכז האונה האמצעית של השפה התחתונה יש נקודות בגוון סגול עמוק.
לצמח ניחוח זעתר וטעמו חריף מאוד.
שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף
לצמח יכולת גבוהה במיוחד כמחטא (ריכוז גבוה של שמנים נדיפים). נחשבת כממריצה, אנטי דלקתית ואנטי ספטית, ומשמשת רבות לטיפול בבעיות עיכול, מערכת הנשימה ומערכת השתן.