שחליל שרוע
שחליל שרוע
Coronopus squamatus
רִגְ׳ל אל־עֻ׳רַאבּ (رجل الغراب)
מצליבים
שם עברי
שם מדעי
שם בערבית
משפחה
תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות
שחליל שרוע הוא עשב נמוך, שרוע וצמוד לקרקע ממשפחת המצליבים. בדרך כלל הוא חד־שנתי, ולעיתים משלים את מחזור חייו במשך שנתיים.
מן המרכז מתפתחים גבעולים בשרניים רבים המתפשטים באופן רדיאלי על פני הקרקע ויוצרים צורה כמעט מעגלית.
העלים קירחים, נישאים על פטוטרות רחבות ומחולקים עמוק לאונות צרות ולא־סדירות. צורתם משתנה מעלה לעלה ולעיתים מזכירה טביעת רגל בעלת אצבעות מפושקות.
הפרחים זעירים ולבנים ומתרכזים סמוך למרכז הצמח. בגלל גודלם הקטן הם כמעט נבלעים בין העלים.
הפרי הוא תרמילון קצר המורכב משתי מגורות, שבכל אחת מהן זרע יחיד. פניו מחוספסים ומכוסים גבשושיות קטנות.
המין גדל בעיקר בקרקעות כבדות ומהודקות, בשדות, בצדי דרכים ובקרקעיות של שלוליות חורף המתייבשות.
שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף
אלתמימי, רופא מוסלמי שפעל בירושלים במאה ה-10 לספה"נ, מתייחס לצמח בכתביו: "רג'ל אלע'ראב מקום צמיחתו במקצת נחלות ירושלים, בנחלה הנמצאת ממזרח לירושלים לצד הדרך. והוא צומח בגובה "שבר" או שניים ומחצית מעלהו [צבעו] ירוק חזק , הנוטה בירקותו לשחור וכל עלה מעלהו מחורץ בשסע, מהם יתפצלו באמצע אורכם שלושה עלים דקיקים. ובמרכז העלה הגבוה ביותר, והעלים הסמוכים קצרים ממנו, כמו אצבעות עורב". עוד כותב אלתמימי כי טעמו של הצמח חריף, ושחיקת העלה גורמת לשינוי צבעו ללבן. "אנשי ירושלים", ממשיך אלתמימי, "מבשלים אותו בשמן אנפאק (שמן זית המופק מזיתי בוסר) ובמלח והוא היה מועיל להם לכאבי גב, ירכיים וארכובות (ברכיים)".
העלים נאכלים טריים או לאחר בישול, וטעמם מצליבי וחריף. החריפות גוברת במהלך הלעיסה.
השורש שיפודי ומעובה, ונאכל אף הוא.
