האזוב המצוי (syriaca Majorana) הוא בן שיח ממשפחת השפתניים הנפוץ בבתי גידול של בתה וגריגה, על גבי נוף טרשי המורכב ממסלע של קירטון, גיר ודולומיט. תפוצתו מוגבלת לאגן המזרחי של ים התיכון. בישראל הוא נפוץ ברוב אזורי הארץ. לעת החורף, העלווה רחבה וצמרית. בקיץ עליו של האזוב קטנים יותר ומכוסים שערות צפופות, כהתאמה לעקות היובש הפוקדות אותו. לקראת סוף חודש מאי פורח האזוב, ומיד לאחר הפריחה עליו מתייבשים וקמלים. הפרח השפתני הוא לבן, גודלו אינו עולה על 4 מ"מ. עלים טריים או מיובשים של אזוב מצוי משמשים לתיבול מאכלים רבים, ומהווים מרכיב עיקרי בתערובת תבלין ה"זעתר", שלרוב מכילה גם עלי קורנית, פירות אוג הבורסקאים, שומשום ומלח. חשיבותו כצמח מרפא ידועה כבר מימי קדם, ומיוחסות לו סגולות רפואיות כמו חיטוי, חיסון הגוף והקלה על כאבי ראש. שמן אתרי המופק מעלי האזוב הוא חומר מוצא חשוב לחומרים פעילים רבים, ובהם טרפנים כגון פארא-צימן וגמא טרפינו וכן פנולים כטימול וקרבקרול.