אזוב מצוי הוא בן־שיח רב־שנתי, ארומטי ומאפיר ממשפחת השפתניים.

הגבעולים מתעצים בבסיסם ומסתעפים לצפיפות. העלים נגדיים, פשוטים, ביצניים ורחבים, ומכוסים כסות צפופה של שערות קצרות ובלוטיות המקנה להם מרקם לביד וגוון אפור־ירקרק.

במהלך החורף והאביב העלים גדולים ורכים יחסית. לקראת הקיץ מתפתחים עלים קטנים וצפופים יותר, המפחיתים את איבוד המים בעונה היבשה.

השמן האתרי האחראי לריחו החזק של האזוב מרוכז במידה רבה בבלוטות שעל פני העלים, ולכן ממלול העלה משחרר מיד את ניחוח הזעתר האופייני.

בסוף האביב ובקיץ מתפתחות תפרחות צפופות בראשי הגבעולים. הפרחים קטנים, דו־שפתניים ולבנים, ולעיתים בעלי גוון לילכי קל.

האזוב אופייני לבתות ולגריגות על גיר, קירטון ודולומיט, ונפוץ מאוד בחבל הים־תיכוני של הארץ.