top of page
ינבוט השדה

ינבוט השדה

ינבוט השדה

Prosopis farcta

קטניות

שם עברי

שם מדעי

שם בערבית

משפחה

תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות

ינבוט השדה הוא צמח רב־שנתי מעוצה ממשפחת הקטניות, שהנוף שלו מעל פני הקרקע נראה בדרך כלל כשיח נמוך, בעוד מערכת השורשים והחלקים המעוצים התת־קרקעיים שלו מפותחים מאוד ומסועפים למרחקים ולעומק.

מן המערכת התת־קרקעית עולים מדי שנה גבעולים רבים, היוצרים לעיתים מושבות רחבות מאוד. יכולתו להתחדש מחלקי שורש הופכת אותו לעשב קשה במיוחד בשטחים חקלאיים.

הענפים נושאים קוצים. העלים מסורגים ומנוצים פעמיים, ומורכבים מעלעלים קטנים רבים.

בקיץ מופיעות תפרחות צפופות של פרחים קטנים בגוון צהוב־קרם. לאחר ההפריה מתפתחים תרמילים עבים, קצרים יחסית, בעלי צורה בלתי־סדירה. בתחילה הם ורדרדים ובהמשך משחימים.

ינבוט השדה אופייני לקרקעות כבדות ועמוקות, לשדות, לעמקים, לבקעת הירדן ולבתי גידול חמים, והוא מסוגל לחדור גם לקרקעות מלוחות.

שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף

הפירות משמשים במסורות מקומיות למאכל לאחר עיבוד. פירות צעירים נאכלים לאחר בישול ממושך המפחית את העפיצות, והזרעים הצעירים נאכלים טריים או לאחר בישול. אני משתמש בעיקר בתרמילים היבשים בסתיו: פתיחתם חושפת ציפה ספוגית בעלת ניחוח אדמתי־פטרייתי, המזכיר לי שילוב בין שיטאקי לפורצ'יני.

צבע הפריחה

מרקם העלים

צורת העלים

בית הגידול

צורת חיים

ריח העלים

עונה לליקוט

קרח

מנוצה פעמיים

קרקעות כבדות, שדות, עמקים, בקעת הירדן, קרקעות מלוחות

שיח רב שנתי, עץ תת-קרקעי

קיץ, סתיו

לקריאה  נוספת בבלוג:

מתכונים

סיפורים ומאמרים

bottom of page