כלך מצוי הוא עשב רב־שנתי גדול ומרשים ממשפחת הסוככיים. במשך החורף הוא מפתח שושנת עלים גדולה, ובאביב מתרומם מתוכה עמוד פריחה עבה העשוי להגיע לגובה של שני מטרים ואף יותר.

העלים גדולים מאוד וגזורים־מנוצים פעמים אחדות לאונות דקות ונימיות. בבסיס כל עלה מצוי נדן רחב החובק את הגבעול. הגבעול עבה, חלול־ספוגי ונוקשה בבגרותו.

לקראת הפריחה מתפתחת תפרחת מסועפת מאוד של סוככים צהובים. הסוככים המרכזיים נושאים בעיקר פרחים דו־מיניים, ואילו חלק מן הסוככים הצדדיים נושאים בעיקר פרחים זכריים.

הפירות גדולים יחסית לבני המשפחה, פחוסים ובעלי שוליים מכונפים.

לאחר סיום העונה נותר עמוד הפריחה היבש זקוף בשטח במשך חודשים רבים. רקמתו הפנימית הספוגית מסוגלת לשמור גחל לוחש זמן רב, תכונה שהפכה את גבעולי הכלך היבשים לאמצעי מסורתי להעברת אש.

כלך מצוי גדל בשדות בור, בשטחי מרעה, בבתות ובחגורת הספר, מן הצפון ועד צפון הנגב.