עץ או שיח רב שנתי וירוק עד. עליו המיובשים משמשים כתבלין ונקראים גם עלי דפנה. מקור השם דפנה הוא מיוונית (זר עלי דפנה מסמל מן העת העתיקה ועד היום ניצחון ותהילה). השם ער מופיע בתלמוד.
הפרי מכיל כ-30 אחוז שומן ואחוז אחד של שמנים אתריים (טרפן, אלכוהול וקטון). שמן העץ מופק על ידי כבישת הפרי ובישול התמצית. התוצאה היא מעין משחה ירוקה המכילה 95 אחוזים של שומן ו-5 אחוזים של שמן אתרי. נקודת ההמסה של השמן היא 36 מעלות צלזיוס. העלים מכילים 1.3 אחוז שמן אתרי, מתוכו 45 אחוזים הם צינאול, 12 אחוז טרפנים וכן מרכיבים נוספים. עלי הער ופירותיו משמשים להפקת שן אתרי, הידוע כבעל תכונות ממריצות ונרקוטיות, ומקובל בשימוש וטרינרי.
ברפואה העממית, שמן הער האציל משמש גם לריפוי כאבים ראומטיים, כאבי פרקים, ולריפוי מחלות עצבים. ברפואה המשלימה מיוחסות לעלי הדפנה תכונות חיוביות רבות: טיפול בכאבי אזניים, הרחקת טפילי מעיים, ועוד.
בשל הריח העז של השמן, הוא משמש בתעשיית התמרוקים לטיהור אוויר ולבישום סבון. עלי הדפנה משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, מרקים ירקות וחמוצים ולרוב לא נאכלים. העלים משמשים לתיבול חומץ וגם לעטיפת תאנים בתהליך ייבושן. יש המשתמשים בפירות הריחניים לתיבול ירקות כבושים. במטבח הצרפתי משמשים עלי דפנה קצוצים כרכיב בתערובת התבלינים ארב דה פרובאנס.
במטבח המסורתי משמשים עלי הדפנה המיובשים להרחקת חרקים מהקמח.