פיגם מצוי
פיגם מצוי
Ruta chalepensis
רוטה, רודה, פיג'ם.
פיגמיים
שם עברי
שם מדעי
שם בערבית
משפחה
תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות
פיגם מצוי הוא שיחרב-שנתי המאכלס את החורש הים תיכוני. עלוותו הצעירה עשבונית, וחלקיו התחתונים מעוצים. צבע עליו וענפיו ירוק עד אפור. העלים מכוסים בלוטות צהבהבות המכילות שמנים נדיפים. הריח חריף. העלים מסורגים, גזורים ומנוצים פעמיים. שפת העלעל משוננת. פורח בין פברואר ליוני. הפרחים ניצבים על גבי תפרחת דמויית סוכך. הפרח מתבלט בגונו הצהוב. קוטרו 10–20 מ"מ. לכל פרח 4-5 עלי גביע וכן 4-5 עלי כותרת. שפתו של עלה הכותרת מעוטרת בציצית.
את הפיגם המצוי נמצא בחבל הים-תיכוני – בחורש, בגריגה ובבתה שם הוא חובב במיוחד את סדקי הסלעים. הוא נפוץ ברוב אזורי צפון הארץ ובמרכזה.
הפיגם מתאים מאוד לתיבול של זיתים כבושים.
שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף
במסורת הפלסטינית, הוא משמש, בשל ריחו החריף דוחה החרקים, כנגד עין הרע. נהוג לתלות אגודת ענפי פיגם כקמיע מעל מיטת התינוק. בשמן האתרי של הפיגם מצוי חומר בשם רוטין - המשמש להפקת תרופות נוגדות שיגרון, כאבי גב, ראש, ובטן. כמו כן הצמח משמש לטיפול בהרעלת קיבה, שיעול וקשיי נשימה, דלקות עיניים ואזניים, ולטיפול נגד כינים.
במטבח הפלסטיני והלבנוני משתמשים בו לתיבול זיתים וירקות כבושים נוספים.