top of page
רקפת מצויה

רקפת מצויה

רקפת מצויה

Cyclamen persicum

זַעְמַטוּט, עַצַא א־רַאעִי (عصا الراعي), צַבּוּנַת א־רַאעִי

רקפתיים

שם עברי

שם מדעי

שם בערבית

משפחה

תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות

רקפת מצויה היא גיאופיט רב־שנתי ממשפחת הרקפתיים, המתחדש מדי שנה מתוך פקעת פחוסה ועגולה המצויה מתחת לפני הקרקע.

העלים יוצאים כל אחד בנפרד מן הפקעת ונישאים על פטוטרות ארוכות. הטרף דמוי לב, עבה יחסית, ושפתו חרוקה עד משוננת בעדינות. על פניו מופיעים דגמים כסופים מורכבים וסימטריים. כל העלים של פרט מסוים נושאים בדרך כלל דגם דומה, אך בין פרטים שונים באותה אוכלוסייה קיימת שונות גדולה בדוגמאות.

הפרחים נישאים על עוקצים ארוכים ונפרדים היוצאים ישירות מן הפקעת. הפרח פונה מטה, בעוד חמש אונות הכותרת הארוכות מופשלות לאחור וכלפי מעלה, וכך נוצר המבנה האופייני של פרח הרקפת.

צבע הפרחים משתנה מלבן וורוד בהיר ועד ורוד כהה, לילך וסגול.

לאחר ההפריה מתפתחת הלקט כדורי. עוקץ הפרח משנה בהדרגה את תנוחתו ומקרב את הפרי אל הקרקע לקראת הבשלת הזרעים.

רקפת מצויה גדלה בעיקר בחורש, בבתות ובבתי גידול סלעיים, אך מופיעה גם מתחת לעצים ושיחים ובקרקעות חוליות שבהן קיימת שכבת רקבובית.

שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף

עלי הרקפת נאכלים לאחר חליטה קצרה. טעמם של העלים והפטוטרות חמצמץ, ומרקמם יציב ועסיסי, ולכן הם מתאימים במיוחד למילוי באורז, בהרט, בשר או תערובות צמחיות. באזור ואדי ערה מוכרים ממולאי הרקפת כמנה מסורתית, והעלים מבושלים לאחר המילוי במים ובמיץ לימון.

צבע הפריחה

מרקם העלים

צורת העלים

בית הגידול

צורת חיים

ריח העלים

עונה לליקוט

ורוד, לבן, לילך, סגול

חלק, קרח

דמוי לב, פשוט, חרוק

חורש ים תיכוני, בתי גידול סלעיים, בתה ים תיכונית

גיאופיט

ללא

חורף, אביב

לקריאה  נוספת בבלוג:

מתכונים

סיפורים ומאמרים

bottom of page