"עץ השקד הוא עץ נשיר-חורף שפריחתו מקדימה את לבלובו. בין החודשים ינואר למרץ הוא פורח וצובע בכתמים לבנים את נופי החורש הים תיכוני. גובהו המירבי -8 מטרים. העלים פשוטים ומאורכים, שפתם משוננת. אורכם - 3-4 ס"מ, והם מסודרים על הגבעול לסירוגין. בחורף נושרים העלים, ומיד מופיעים ניצני פריחה על גבי הגבעולים העירומים. אלה - נפתחים בהדרגה וצבעם ורוד בהיר עד לבן. לשם הפריחה זקוק העץ למנת קור מספקת.
"הפרחים דו-מיניים, והכותרת מפורדת. עלי הכותרת קמוטים. בפרח חמישה עלי כותרת ו-5 עלי גביע.
"הפרחים הריחניים מושכים אליהם דבורים - המאביק היחיד שהודות לצורת החיים החברתית שלו, מסוגל לפעול בתנאי קור. לשקד פירות שהנם בתי גלעין, אורכם כ-3 ס"מ. קליפתו של הפרי הצעיר ירוקה ולבידה. בפרי הבוגר הקליפה חומה כהה. עם הבשלת הפרות, נפתחת הקליפה לאורך תפר יחיד, ונחצית לשנים.הזרע עצמו נותר מכוסה בקליפה קשיחה שצבעה חום בהיר.
"בבר נמצאים בעיקר הזנים המרים, אך אלה משמשים כנות להרכבת השקד המתוק, התרבותי.
"העץ נפוץ בחורש הים תיכוני, וכן באזורים צחיחים יותר כמו, למשל, בדרום הר חברון.