top of page
גדילן מצוי

גדילן מצוי

גדילן מצוי

Silybum marianum

ח׳וּרְפֵיש אל־גִ׳מַאל (خرفيش الجمال)

מורכבים

שם עברי

שם מדעי

שם בערבית

משפחה

תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות

גדילן מצוי הוא קוץ חד־שנתי גדול ומרשים ממשפחת המורכבים. בחורף הוא יוצר שושנת עלים רחבה, ובהמשך עולה ממנה גבעול עבה ומסועף שיכול להגיע לגובה של יותר ממטר וחצי.

העלים גדולים, ירוקים ומבריקים, מחולקים לאונות רחבות ששוליהן מסתיימים בקוצים צהבהבים וחדים. על פני העלה משתרגת מערכת אופיינית מאוד של כתמים ועורקים לבנים־כסופים, המאפשרת לזהות את הגדילן כבר בשלב השושנת.

העלים שעל גבעול הפריחה קטנים יותר ובסיסם חובק את הגבעול. בראשי הענפים מתפתחות קרקפות גדולות המוקפות חפי־מעטפת רחבים וקוצניים.

הפרחים כולם צינוריים, וצבעם בדרך כלל ארגמן־סגול, אם כי קיימים גם פרטים בעלי פריחה ורודה או לבנה.

גדילן מצוי משגשג במיוחד בקרקעות עשירות בחנקן, ולכן הוא שכיח מאוד ליד משקי בעלי חיים, במעזבות, בשולי שדות ובצדי דרכים.

שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף

כל חלקי הגדילן משמשים למאכל בשלבים שונים. השורש הצעיר בעל גוון אדמתי המזכיר מעט ארטישוק ירושלמי; בבישול טעמו מעמיק ובצלייה מתפתח בו גוון אגוזי. עמודי התפרחת הצעירים נאכלים לאחר קילוף, וגם מצעית הקרקפת אכילה. העלים הצעירים מתאימים לבישול, לממולאים ואף לסלט לאחר הסרת הקוצים. הזרעים נאכלים חיים או קלויים.

מזרעי הגדילן מופק סילימרין, תערובת של פלבונוליגננים שנחקרה רבות בהקשר של מחלות כבד. מחקרים קליניים מצאו השפעות אפשריות על חלק ממדדי הכבד, אך אין לראות בכך הוכחה ליעילות טיפולית חד־משמעית.

צבע הפריחה

מרקם העלים

צורת העלים

בית הגידול

צורת חיים

ריח העלים

עונה לליקוט

ארגמן, סגול, לבן

שעווני, חלק, מבריק, קוצני

מחולק לאונות, משונן, קוצני, מעוטר בעורקים לבנים

קרקעות עשירות בחנקן, שולי שדות, צידי דרכים, מעזבות

עשבוני חד שנתי

חורף, אביב

לקריאה  נוספת בבלוג:

מתכונים

סיפורים ומאמרים

bottom of page