top of page
סלק מצוי

סלק מצוי

סלק מצוי

Beta vulgaris

סִלְק (سلق)

סלקיים

שם עברי

שם מדעי

שם בערבית

משפחה

תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות

סלק מצוי הוא עשב חד־שנתי ממשפחת הסלקיים, שממנו התפתחו במהלך התרבות זני הסלק, המנגולד וצורות תרבותיות נוספות.

בתחילת העונה מתפתחת שושנת עלים גדולה. העלים מסורגים, פשוטים ותמימי־שפה, ונישאים על פטוטרות ארוכות ובשרניות. הטרף ביצני עד מעוין, ירוק ומבריק, ולעיתים מקבלת הפטוטרת והעורקים גוון אדמדם.

העלים בשרניים מעט ומראם משתנה מאוד בין אוכלוסיות ובין פרטים. שונות זו עשויה להיות גדולה במיוחד בקרבת גידולים חקלאיים וצורות תרבותיות.

בהמשך העונה מתרומם עמוד פריחה גבוה ומסועף. העלים שעליו קטנים וצרים יותר מעלי השושנת.

הפרחים זעירים, ירוקים עד אדמדמים, ומופיעים בקבוצות לאורך ענפי התפרחת. לאחר ההבשלה נותרים מספר פירות מאוחים יחד במבנה קשה ולא־סדיר.

סלק מצוי גדל במגוון רחב של בתי גידול, ובישראל הוא שכיח במיוחד בקרקעות כבדות, בשדות, בבתי גידול מופרים ובחלק מן הקרקעות המלוחות.

שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף

העלים והפטוטרות הצעירים נאכלים טריים או מבושלים ומשמשים בדומה למנגולד ולתרד. טעמם של עלי הבר עדין, מעט מלוח ואדמתי, והם מתאימים למאפים, קציצות, מרקים, תבשילים וממולאים. בעלים, ובמיוחד בעלים בוגרים, מצויים אוקסלטים, ולכן אין צורך להגזים בכמות הנאכלת באופן קבוע.

צבע הפריחה

מרקם העלים

צורת העלים

בית הגידול

צורת חיים

ריח העלים

עונה לליקוט

קרח, חלק, מבריק

פשוט, מעוין, ביצני, תמים

קרקעות כבדות, בתי גידול מופרים, שדות, קרקעות מלוחות

עשבוני חד שנתי

ריח עלי סלק

חורף, אביב

לקריאה  נוספת בבלוג:

מתכונים

סיפורים ומאמרים

bottom of page