תרד קיצי - הייתכן?

עודכן ב: אפר 16


"תגיד לי, יש בכלל מה ללקט בעונה הזאת? הכל כבר יבש, לא?".

השאלה הזו, בוורסיות שונות ומשונות, חוזרת על עצמה מדי פעם בפעם. תלמידים המבקשים ללמוד את יסודות תורת הליקוט ופונים אלי בעונה זו של השנה מתקשים להאמין שבסופו של קיץ ארוך, לוהט וצחיח כל כך עדיין ניתן לצאת ולמצוא מזון בטבע. מי שמכיר אותי מעט יודע שאין דבר העומד בפני הרצון, ובוודאי שלא החיים עצמם. אין לך עונה שאין לה יצורים חיים הבוחרים לשגשג דווקא במהלכה.

אפילו הסתיו המוקדם, שהוא בסך הכל שם נוסף להמשך הקיץ (ושלא יעבדו עליכם - בישראל יש למעשה שתי עונות: חורף קצר וגשום, וקיץ יבש, חם וארוך) - טומן בחובו שפע של הפתעות קולינריות בשדה, בגינה, בבוסתנים נטושים ובבר. התאנים המתוקות ביותר, החרובים העסיסיים ביותר, הרימונים הטעימים כל ושלל פירות הבר המובחרים ובהם הפטל,  האשחר, האגס, השיזף והעוזרר - כל אלה מבשילים ונקטפים ממש עכשיו, כמו ביקשו לחתום את גלגל השנה בסיומת מתוקה ומענגת. 

למלקטים מנוסים, שאינם נרתעים מן החום, מציע הסתו המוקדם שפע של עשבי בר למאכל ולתבלין. הירוקים של הקיץ מפתיעים לא רק בטעמם ובעסיסיותם, המתבלטת על רקע המראה הצחיח כל כך, שהביא את איתמר פרת אל המילים "האדמה היא אפורה מתחת לשלפים ואין לה עוד לתת לך דבר".

כבר זמן רב מדי אני רוצה להקדיש רשימה נפרדת למין יחיד של ירק בר, שגם הוא, כמו רבים מירוקי הקיץ, היגר לכאן מאמריקה הטרופית. הנה הוא לפניכם:


לא, זו לא ריג'לה. לא, זה גם לא גרגיר. מדובר בשלשי רגלני (Trianthema portulacastrum), בן משפחת החיעדיים. מדובר בעשב בר בעל עלים שעירים ומעט בשרניים, שנופו משתרע באופן היוצר כתם ירוק כהה רענן על פני האדמה. גבעוליו רכים וצבעם חום-אדמדם. העלים נגדיים, אך אינם שווים בגודלם; במפרק הגבעול מופיע עלה קטן, ומולו עלה מעט גדול יותר. העלים בשרניים, מבריקים, בעלי צורת ביצה ושפתם תמימה. צדו התחתון של העלה מכוסה שערות דקיקות המשוות לו גוון ירוק בהיר. 

עליו וגבעוליו הצעירים נאכלים כשהם טריים בעיקר בהודו, פקיסטן ואפריקה. בהודו משמש הצמח לטיפול בבעיות עור, עיכול, נשימה, וכליות, וכן לשיפור זרימת הדם בכלי דם פריפריאליים. הצמח עשיר מאוד בחלבון ובסיבים תזונתיים, ומכיל כמויות גדולות של ברזל ואשלגן. גם הסידן מצוי בו, אך במידה פחותה, והוא מסונתז בצמח למלח של חומצה אוקסלית - דבר הקשה על ספיגתו. הוא עשיר במיוחד בריבופלאבין, ויטמין B1 החיוני מאוד לתהליכים מטבולים שונים, ומשפיע על צמיחת השיער והציפורניים. 

הצמח הוא גם מקור לא אכזב לויטמין A (כבטא קרוטן), ולנוגדי חיצון שונים. יחד עם זאת - מכיל השלשי גם מספר אלקלואידים, ועשוי לספוג ולאגור ברקמתו גם מתכות כבדות, במידה שאלה מצויות בקרקע. אני ממליץ לאכול אותו לאחר בישול או הקפצה - בשל הימצאות גבישי קלציום אוקסלט בעלווה (בדומה לתרד ניו-זילנדי). יחד עם זאת - כבר גיליתי שיש אנשים שאוכלים ממנו טרי ולא סובלים מהתחושה המעקצצת.

את השלשי ניתן למצוא אותו בימים אלה בשולי שדות ובגינות מושקות בחבלים הים תיכוניים של ארצנו - והחקלאים יודו לכם אם תנכשו אותו משדותיהם. מבחינה קולינרית הוא מזכיר מעט במרקמו ובטעמו את בן דודו, התרד הניוזילנדי, ומעט פחות מזה את מיודענו הנפלא, אהל הגבישים.

יש ללקט רק עלים וגבעולים צעירים (הגבעולים הבוגרים סיביים ומעוצים). רצוי ללקט את הצמח רק בגינות ובגנים הנמנעים משימוש בחומרי הדברה.

רוצים מתכונים מעניינים? הנה:

קציצות הודו ברוטב שלשי רגלני

החומרים (ל-6 סועדים)

לקציצות:

1 ק"ג בשר הודו טחון

2 בצלים גדולים וקצוצים גס

1 כוס פטרוזיליה קצוצה

4 שיני שום כתושות

2 ביצים

1 כוס פירורי לחם

מלח

פלפל שחור

 לרוטב:

1/2 ק"ג שלשי רגלני (עלים וגבעולים צעירים)

5 גבעולי סלרי

2 בצלים קטנים קצוצים

5 כפות שמן זית

מיץ מלימון שלם

1 כוס אפונה קפואה

1 כפית דבש ענבים טבעי/סילאן

1 כפית סומק טבעי

2 לימון פרסי רוסק

2 כוסות מים

מלח

 אופן ההכנה:

מערבבים את כל חומרי הקציצות בקערה ולשים עד לקבלת עיסה אחידה וצרים מהעיסה שהתקבלה כדורים קטנים (בגודל שזיף קטן).

מניחים את הקציצות על מגש, בצד, ומכסים.

מכינים את הרוטב: בסיר כבד ורחב מטגנים את הבצל והסלרי. מוסיפים את שאר חומרי הרוטב ומבשלים על להבה בינונית כמחצית השעה. טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך (הרוטב צריך להרגיש כמו מרק עשבוני-חמצמץ).

מכניסים את הקציצות לתוך הרוטב ומנמיכים את גובה הלהבה. מבשלים עוד כמחצית השעה.

מגישים על גבי אורז, קוסקוס או לצד לחם טרי.

בתיאבון!


קציצות שלשי רגלני וצנובר קלוי

המצרכים:

1 ק"ג עלים וגבעולים צעירים של שלשי, שטופים ומבושלים במים רותחים עם מעט לימון

100 גר' צנובר, קלוי.

2-3 כפות טחינה

2-3 ביצים

1/2 כוס פירורי לחם מקמח מלא

1 בצל סגול, קצוץ ומטוגן עד קרמול

מלח ופלפל

שמן לטיגון

אופן ההכנה:

סוחטים היטב את הגבעולים והעלים החלוטים, קוצצים דק ומכניסים לקערה. מוסיפים את שאר החומרים, ולשים עד ליצירת עיסה סמיכה וחלקה. במידה והעיסה דלילה מדי, ניתן לעבות אותה בעזרת טחינה או קמח חומוס.

צרים קציצות עגולות ושטוחות ומטגנים בשמן עמוק, כדקה מכל צד. מניחים על גבי נייר סופג לספיגת עודפי השמן ומגישים. ניתן גם לאפות את הקציצות בתנור, לאחר ריסוס שכבה דקה של שמן זית.


#חיעדיים #שלשירגלני

0 צפיות

באישור וברוח

כל הזכויות שמורות ליתיר שדה | ת.ד. 5061 פרדס חנה - כרכור | טלפון: 054-2248243 | YATIRSADE@GMAIL.COM