top of page

ארץ הילדים - הפתעה בסבך הפלפלון

עודכן: 25 בנוב׳ 2022


לא רחוק מבית הילדים בקיבוץ נשתלה פעם שדרה ארוכה של עצי פלפלון דמוי אלה. ענפיהם המשתרגים, המפותלים, של העצים שנשתלו בצפיפות, הסתבכו אלה באלה, ויצרו סבך צפוף במיוחד, שכילדים - נדמה בעינינו לג'ונגל סבוך ואפלולי. נהגנו לטפס על העצים הללו, נתלים כקופים משוגעים על ענפיהם, ומבלים שעות רבות בגובה הצמרות. עזי הנפש שבינינו היו מסוגלים, בקלות רבה, לעבור כך מעץ לעץ, ולחצות את השדרה כולה מבלי לשוב אל הקרקע. מהחזירים הארוכים והישרים של העץ היינו מכינים חצים וקשתות, ותחת הסבך העבות שיצרו הקמנו לנו את ה"מחבוא" - יישות ריבונית, אקס-טריטוריאלית: ארץ הילדים. למבוגרים המעטים שידעו על המרחב - אסור היה להתקרב אליו בלי אישור שלנו, ובו הרגשנו מוגנים מהבלי העולם.

בסתו, הבשילו פירותיו של הפלפלון. בעזרת קשים מאולתרים מנייר - נהגנו ליצור "טו-טו", ובאמצעותו - לירות את ה"גולגולים" הקטנים זה בזה. לרגע לא חשבנו שאת הפירות הללו ניתן לאכול, ובכלל, כמו לגבי צמחים רבים אחרים, הוזהרנו מפני "רעילות" אפשרית, ולא חלמנו להתנסות.


לפני כשנה, השתתפתי בקורס "קולינריה בחמישה חושים" של השף יניב גור אריה (מומלץ מאוד!). יניב, שכבר הוזכר כאן לא אחת, למד בקורס הליקוט שלי, ומאז הוא משלב צמחי בר במנות הנפלאות שהוא רוקח. באחת המנות שהציג בסדנה, הוא שילב גרגרי פלפל וורוד, שרכש בחנות תבלינים כלשהי. לא הכרתי את התבלין, אבל מההתבוננות בגרגרים הוורודים הללו הבנתי שאני מכיר אותם. השתמשתי במגדיר הצמחים המולקולרי שלי - חוש הטעם, וזיהיתי את הצמח מיד. באותן שניות נשלחה אלי הודעה בווטסאפ משף אחר שזכה ללמוד אצלי, השף עמוס שיאון ממסעדת הלנה בנמל. שיאון שלח לי כמה תמונות של צמח, שענפיו נושאים מעין אשכולות, עמוסים בגרגרים אדמדמים. זה היה הרגע בו נוצר החיבור. התמונות שצילם שיאון היו תמונותיו של הפלפלון דמוי האלה, שפירותיו מכונים "פלפל וורוד", בעיקר בגלל הדמיון הוויזואלי לגרגרי פלפל שחור. בעקבות הסיפור הזה, הבנתי שהגיע הזמן להקדיש לו רשימה בבלוג.



 

פלפלון דמוי אלה - מי אתה בעצם?

פלפלון דמוי-אלה הוא עץ ממשפחת האלתיים, המתנשא לגובה של עד 4 מטרים. מקורו בברזיל, והוא הובא לארץ כצמח נוי, שבמהרה התפשט והפך למטרד במקומות רבים. העלים דומים בצורתם לעליה של האלה הארץ ישראלית: רכים או גלדניים ומנוצים. לאורך העורך המרכזי מופיעים העלעלים זוגות זוגות, ובקצהו העליון מופיע עלעל נוסף, מרכזי.

הפריחה מתרחשת באפריל ובמאי, והיא מופיעה במכבדים הנושאים פרחים קטנים רבים למדי. הפירות מבשילים לקראת החורף, מנובמבר ועד לסוף דצמבר. הפרי הוא בית-גלעין, צבעו אדום בהיר.



בברזיל, נהגו להשתמש בחלקים שונים של העץ כמקור לתרופות מסורתיות ששימשו לטיפול בפצעים מזוהמים, טפילי מעיים, זיהומים שונים, יתר לחץ דם והסדרת פעילות הלב. במחקרים רבים זוהו בתמציות שהופקו מן הצמח חומרי פעילים רבים, בעלי השפעות תרפוייטיות. בין היתר - הוא עשיר בחומרים שמציגים פעילות אנטי-בקטריאלית רחבת טווח, שמסוגלת לקטול חיידקים שונים שפיתחו עמידות לתרופות אנטי-ביוטיות מקובלות. מלבד זאת, קיים תיעוד מקיף בספרות ליעילות של תמציות מהצמח כשהן משמשות לטיפול בדלקות כרוניות, ובפרט, במקרים של דלקת כרונית בנרתיק ובצוואר הרחם.

 

תכונות קולינריות

למרות שאינו ניחן בטעמים עזים במיוחד - כל טבח בעל חושים חדים מספיק יוכל לרתום את תמהיל הטעמים והארומות של הפלפלון כדי להשלים מנות מלוחות ומתוקות כאחד.

הצמח מכיל מכיל פינן, חומר דוחה חרקים טבעי המצוי גם בעצי מחט, קליפות פרי הדר וקנאביס. הפינן מעניק לתבלין ארומה ברורה ומודגשת של אורן והדרים, המשתלבים עם טעמים עשבוניים ופרחוניים עדינים. במפגש הראשון בין החך לפירות הפלפלון, מורגשת מתיקות פירותית קלה, והסיומת - מעט חריפה ומרירה.

הארומות והטעמים הללו משתלבים נהדר עם מרכיבים החופפים ארומטית; עשבי תיבול ותבלינים כמו קינמון, הל, ציפורן, זעפרן, ג'ינג'ר, נענע, בזיליקום, ברגמוט, לבנדר, עשב לימון ורוזמרין, כמו גם פרחים אכילים כמו פרחי שום, פרחי מצליבים ופקעי ורדים. גרגרי הפלפלון יסייעו להדק ולשפר את טעמיהן של מנות המשלבות גם פירות הדר, תותים, אננס ופטל. הוא יישתלב מצויין גם ברטבים ובמנות המכילות חמאה ושמנת, וכן במנות הכוללות בשרים מעושנים, תבשילי קדרה בשריים וצמחוניים ודגים לבנים.



 

אזהרות והתוויות נגד

  • הצמח אינו רעיל, אך יש להזהר בשימוש בו בעיקר אם אתם עונים לאחד הסעיפים הבאים:

  • אין לאכול מהפירות אם אתם אלרגיים לקשיו, מנגו, סומאק או מינים אחרים ממשפחת האלתיים

  • מגע עם הצמח עלול לגרום לפריחה על העור, בקרב מעט אנשים הרגישים לשרף הצמח.


 

מתכון: פילה לברק בגריל, עם מרינדה של גרגרי פלפלון



מרכיבים:

1 יח' פילה לברק, או דג לבן אחר, עם שכבת העור


למרינדה:

שמן זית

מיץ חצי לימון

1 שן שום, כתושה

חצי כפית פלפל צ'ילי קצוץ דק

מעט עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, כוסברה

חופן גדוש של גרגירי פלפלון

כפית מלח ים אטלנטי גרוס


אופן ההכנה:

מכינים את המרינדה: מערבבים היטב את כל חומרי המרינדה, משפשפים על מנת להספיגה בדג, ומשרים כחצי שעה.

מניחים על הגריל, כשהעור כלפי מטה, למשך שתי דקות. מפזרים את שארית המרינדה מעל לבשר הדג.

מגישים בליווי תפוחי אדמה וירקות צלויים/מאודים

Comments


bottom of page