סרפד צורב
סרפד צורב
Urtica urens
קורייס
סרפדיים
שם עברי
שם מדעי
שם בערבית
משפחה
תאור מורפולוגי, זיהוי ותכונות
צמח חד-שנתי ממשפחת הסרפדיים. מדובר בצמח חובב חנקן הגדל על קרקעות מופרות ולצידי דרכים בכל רחבי הארץ. לסרפד יצא שם רע של צמח בעל עלים צורבים ומעוררי גירוד. אשר לכך - העדינות היא שם המשחק: קחו עלה אחד של סרפד והתבוננו בחלקו העליון; העלה מכוסה שערות צורבות הפונות כלפי חוץ. כל שערה כזו היא למעשה מחט חלולה, המחוברת למנגנון הזרקת ארס מתוחכם, שתפקידו להגן על הסרפד מטורפיו (עיזים דשנות ולבנבנות, למשל). הארס, המכיל בעיקר חומצת נמלים, אכן גורם לצריבה במגע עם העור, אך בבישול הוא נהרס כמעט מיידית. קטיף נכון של סרפדים הוא כזה שאינו מאפשר לשערות הצורבות, הפונות כלפי חוץ, להינעץ בעורנו. שימוש בכפפות יכול לעזור, אך אינו נחוץ בהכרח - אני פשוט מלטף את העלה מבפנים החוצה, וכך השערות הצורבות נשכבות בין אצבעותי ואינן ננעצות בתוכן.
שימושים, ערכים תזונתיים ומידע נוסף
הסרפד הוא בעל ערך תזונתי ובריאותי כה עצום, עד שיש הנוהגים לכנותו "מולטיויטמינירל". בסרפד יש ויטמין C בכמות גדולה מבפירות הדר, יש בו שפע של ויטמין A בצורתו הצמחית (בטא-קרוטן), ויטמינים שונים מקבוצת ה-B וגם המון ויטמין K שהוא מרכיב חשוב ביצירתם של פקטורי קרישה. בסירפד ריכוז גבוה של כלורופיל, והוא מכיל מינרלים רבים ובתוכם צורן, מגנזיום, אבץ וסידן. הסרפד מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן, בדלקות פרקים וכנוגד אלרגיות ודלקות כללי.
לסרפד יש גם ערך קולינרי עצום: טעמו העדין, המשכר, נובע בין היתר מריכוזי החלבון והברזל הגבוהים שבו. הוא מגוון מאוד את טעמן של קציצות ירק, תבשילים ומרקים, פשטידות ועוד.