חלק א' - פתיחה שהיא סיום:
הקטניות היו ויהיו מרכיב חשוב ומרכזי בדיאטה הצמחית של כל חברה אנושית שאימצה כבר את המעבר לחקלאות. יתרונותיהן היחסיים של הקטניות הם עצומים, והשימוש בן אלפי השנים במינים המבוייתים שלהן - לעיתים קרובות כתחליף איכותי לחלבונים מהחי - מוכיח זאת. קטניות הן מקור חשוב לויטמינים מקבוצת B (ריבופלאבין, תיאמין, ניאצין, ויטמין B6 וחומצה פולית), החיוניים להסדרת המטבוליזם של חומצות השומן. ברוב הקטניות יש מגוון רחב של מינרלים חיוניים, ובהם סידן, אשלגן וברזל. בנוסף, עשירות הקטניות בפּוֹליפֶנוֹלים, המגנים על הגוף מפני השפעותיהם המזיקות של רדיקלים חופשיים.
בשעת כתיבת מילים אלה, פריחתן של הקטניות נמצאת בשיאה, ובכל מקום אליו נפנה, פרחיהן היפים מעטרים בצבעוניות מרגשת את הנוף. גם תרמילים ראשונים, המתמלאים לאטם בזרעים ירוקים ועסיסיים, כבר החלו להופיע.
כשאני מתבונן בפרחים הנפלאים הללו, אני נזכר בעקרונות חשובים שמשפיעים על הדינמיקה הטבעית של האוכלוסיות: מתברר, שלקטניות מסוגים שונים, יש אדפטציה מושלמת, ומתוחכמת למדי, ללחצי הרעיה שמופעלים עליהם. צמחים רבים, המאכלסים את החורש הם תיכוני, התאימו עצמם ללחץ הרעיה באמצעות מנגנוני הגנה פיזיים (קוצים, למשל) או כימיים (חומרים עפיצים, מרים, רעילים, או כאלה המדיפים ריח רע). לעיתים, כמו במקרה של הלוף או הסרפד, מדובר בשילוב של שני המנגנונים. בקטניות, לעומת זאת, יש מנגנוני הגנה מתוחכמים הרבה יותר, המשפיעים לא על הטורף הישיר שלהן, אלא על כלל אוכלוסיית הטורפים. במינים רבים של קטניות מצויים ריכוזים גבוהים של איזו-פלאבון, שהנו הורמון צמחי, הפועל כפיטו-אסטרוגן. בריכוזים נמוכים, הפיטו-אסטרוגן אינו פוגע בבהמה שניזונה ממנו, ובמקרים מסויימים הם אף מסייעים לפעילותה של מערכת המין. בריכוזים גבוהים, לעומת זאת, עשויים פיטו-אסטרוגנים, המחקים את פעילותו של האסטרוגן האנימלי - לגרום למומים ומוות בוולדות של הכבשה או העז שתאכל מהם. מתברר, שריכוזי האיזו-פלאבון בנוף הצמח עולים, ככל שהצמח נתון לגיזום, כיסוח ובעיקר - רעייה. משמעות הדבר היא, שאוכלוסיית הקטניות במרעה מפעילה מנגנון מיוחד ומתוחכם להפליא, שיש בכוחו לווסת את אוכלוסיית הטורפים העתידית שלה. הואיל והקטניות זקוקות לפעילותם של בעלי חיים צמחוניים בסביבתם, בין השאר כדי להיעזר בהם להפצת זרעיהם, ולדישון הקרקע בהפרשותיהם - הן לא משמידות או מרחיקות לצמיתות את כלל אוכלוסיית היעד, אלא מווסתות את לחצי הרעיה שהיא מפעילה עליהן, באופן שיוצר שיווי משקל אקולוגי מושלם.
קטנית אחרת, הניחנת בתכונה דומה, היא הטופח (Lathyrusׂׂׂׂ). מינים רבים של טופח מכילים ריכוזים משתנים של האנטי-נוטריינט אוקסיל-דיאמינו-פרופיאון (ODAP). חשיפה לריכוזים קטנים של החומר הזה, לא תגרום לבעל החיים שום נזק. לעומת זאת - חשיפה ממושכת, לתקופה העולה על מספר שבועות, ובריכוזים גבוהים - תגרום בתורה לפגי