top of page

להפגש באמת, חלק א': למדו עצמכםן ללקט!

עודכן: 19 בדצמ׳ 2021

הליקוט הוא לא רק בוטניקה וטקסונומיה, תחביב קולינרי או פרקטיקה שתכליתה איסוף מזון צמחי מהבר. מדובר, לפני הכל, בכלי ליצירת חיבור לאדמה, ולמפגש שלם ומקיף עם עולם הטבע. הליקוט הוא גם כלי להתבוננות פנימית, להשגת תובנות נשגבות בהקשרים רחבים ועמוקים, שיכולות להשליך גם על המחשבה החברתית, הכלכלית והפוליטית שלנו, ועל יחסינו עם עצמנו, עם אהובינו ומכרינו ועם הפלנטה שלנו. כדי להפוך לכזה - הליקוט חייב להיות מבוסס על התבוננות, הקשבה, ספיגה וקבלה.
לכבוד הגשם - אני מתכבד לפרסם כאן סדרת רשימות - שיסייעו לכםן ללמד את עצמכם ללקט.

מפגש ראשון: לדבר בשפתם של הצמחים

חורף בא לארצנו, ואני מוליך קבוצה של מלקטים "ירוקים" במרחבים הרעננים של ארץ המעיינות, בשיפוליהן המערביים של רמות מנשה. לאחר שצעדנו כברת דרך, אני מושיב את הקבוצה תחת צילו של עץ אלון גדול.

לרגלינו אוצר: כתם ירקרק וחיוור של צמח נפלא אחד. אני מבקש מהמשתתפים ליטול לידיהם חתיכה קטנה מהצמח ולהתבונן בה מקרוב.


"איך קוראים לו?", שואלת טלי (שם בדוי), משתתפת חדשה בקבוצה.

אני מתעלם משאלתה וממשיך:

"העבירו את עיניכם על גבעולו של הצמח, בחנו את עלעליו הקטנים. איזו תחושה הוא מעביר בכם? איזה מרקם יש לו? האם מגעו נעים?דוקר? מצמרר? אולי מלטף או מדגדג?".

סיור ליקוט
סיור ליקוט

"אבל איך קוראים לצמח?" שואלת טלי בשנית.

חברים ותיקים מהסים אותה: "הוא תיכף יגיד. סבלנות!".

כעת, אני מבקש מהמשתתפים לטעום פיסה קטנה מעליו של הצמח.

"איזה טעם יש לו?" אני שואל, ולפני שהספיקה לחשוב על כך זורקת אלי טלי, בביטול, "טעם של עלה, נו! אבל מה זה הצמח הזה?".️

אני מבקש מטלי לטעום שוב.

לעצום את העיניים ולהתרכז בטעמים:

"תדיימני שאת טועמת יין שווה במיוחד".

ביין היא מבינה - מוצאה מצרפת.

"נסי לאפיין אותו: מתוק? חריף? מר?"

טלי ניגשת למלאכה בספקנות, אבל משתדלת לשתף פעולה.

היא נוטלת פיסה קטנה של עלה, מכניסה אותו לפיה ועוצמת את עיניה. לפתע, ארשת פליאה מכסה את פניה: "ממממ... זה מעט אוממי, אגוזי כזה, קצת מתקתק, ובסוף מעט חריף".

היא מדייקת!


"טלי תיארה עכשיו את המפגש שלה עם הצמח!" אני פונה לקהל.

"וזה לא מקרי - יש בצמח הזה את כל מה שטלי תיארה: הוא מזמין, הוא בועט, הוא מלטף ומענג - הכל עטוף כאן, בחבילה אחת!".


טלי מרוצה מעצמה.

גם אני מבסוט: פירגנתי לה חתיכת מפגש!


בחמש שניות של חיבור אמיתי עם הצמח - טלי כבר יודעת לספר עליו הכל: מה נעים בו, ומה פחות. איזו סוג של אנרגיה נוכחת בו, ואלו חומרים פעילים הוא מסנתז ברקמתו! היא חשה זאת בלשונה ובחכה!

עכשיו, לאחר שהסתיים תרגיל החיבור, התחלתי "לתקלט" את המידע שקראתי אודותיו: מחקרים מסייאנס דייקרט, ידע פולקלוריסטי, שימושים רפואיים️ וקולינריים ידועים - כל הדברים שבשבילם אנשים חושבים שהם באים לסיורים שלי, אחרי ששמעו ממישהו שיתירסקי הוא "אנציקלופדיה מהלכת" (אגב, זה לא נכון).

בסוף, אחרי הרצאה של כחמש דקות - גם ציינתי את שמו.

"אההה", אמרה טלי. "אז למה לא אמרת? את הצמח הזה אני מכירה!".

"עכשיו, כשאת באמת מכירה את הצמח, אני מוכן לומר לך איך קראו לו המדענים"

טלי חייכה, מהנהנת בהסכמה...


פניתי לקהל שומעי ואמרתי:

"אתם יודעים? תמיד היה לי זיכרון טוב, ותמיד אהבתי לאסוף פיסות מידע מן הגורן ומן היקב, לכרוך אותן יחד לסיפור ולספרו לשומעיו. גדלתי לצד אבא שהדריך טיולים רוב חייו, וכנראה שמשהו מזה "תפס".

חשוב לי לדעת מה שמו העברי של הצמח, מה שמו הלטיני, אלו חומרים פעילים יש בו ואיך השתמשו בו אבותינו בימי המשנה והתלמוד.

אבל הרבה הרבה יותר חשוב לי המפגש העמוק, המסתורי, המסקרן והבלתי אמצעי עם הצמח! כשאני מוכן להפגש באמת - אני לומד הרבה יותר - הן על הצמח, הן על עצמי. הכרות עמוקה איננה ידע טריוויאלי: העובדה שאני יודע שלצמח מסויים קוראים עירית גדולה - אין פירושה שאני מכיר אותו באמת, כשם שאיני מכיר באמת את אבא של יוני מהגן של הילדים שלי, למרות שאני יודע את שמו הפרטי".


"כשאתם יוצאים לטבע - תנו לעצמכם, לרגע, להפגש באמת! בלי לדעת, בלי להציף את הראש בהבלים אינפורמטיביים, יהיו מעניינים ככל שיהיו! רק אז תוכלו להעיד על עצמכם שאתם באמת מכירים את זה שניצב מולכם!"


טל רז מלקטת סוף מצוי
טל רז מלקטת סוף מצוי

אז כיצד ללמוד ללקט לבד?

הדרך הטובה ביותר ללמוד ללקט, היא הלמידה הרב חושית. צאו לטבע, והניחו לעצמכם, לרגע, ליהנות מכל מה שיש לו להציע לכם.

התחברו אל הצמח ולימדו אותו לא רק באמצעות ספרים ומידע מקוון, אלא באמצעות שימוש בכל החושים העומדים לרשותכם: מששו אותו, התבוננו בו, הקשיבו לצלילי נגינתו, טעמו ממנו בזהירות.

ברשימה הבאה, אתן מספר כלים חשובים שעשויים לסייע לכםן.



Commenti


bottom of page