top of page

שיעור בהסתגלות: מסרים מהחרחבינה המכחילה

עודכן: 13 בפבר׳

כפות רגלי מנוסות מאוד בהליכה יחפה. שלפי שיבולים לא ירתיעון, גם לא קוצים קטנים, ואפילו שברי זכוכיות לא יחדרו על נקלה את מעטה השריון הקשיח בו הן עטויות.

לעת חורף, אני נכנע לעיתים לנעליים, כדי שלא לאפשר לקור לחדור דרך כפות רגליי לשאר חלקי גופי. כשאני עושה זאת - ההגנה הטבעית שפיתחתי מפני הקוצים פוחתת והולכת במהירות. שבוע בנעליים - וכפות רגלי שוב רכות כשל תינוק.

אחרי תקופה כזו, זמן רב יעבור עד שהתכסית הנוקשה, העמידה, תשוב ותתפתח, אך במוקדם או במאוחר - זה יקרה. הרגל - תתרגל. וככל שתתנסה יותר, תידקר יותר ותישחק יותר - כך יהיה עורה קשיח ומוגן יותר.


השבוע חזרתי ליער יחף  אחרי יותר משבוע בנעליים. בהלכי במרעול הצר, נתקלה כף רגלי בקוץ יבש ונוקשה - שנותר שם מהקיץ שחלף זה מכבר. הקוץ הנוקשה והחד פילח את עור כף הרגל שלי, וננעץ בחוזקה במרכזה. שלפתי אותו, התבוננתי בו עמוקות, והודיתי לו על התזכורת החשובה.

היער, המזמן לבריות השוכנות בקרבו שלל הזדמנויות, מעמיד אותן לא פעם ולא פעמיים בסכנת חיים של ממש.


חרחבינה מכחילה - בכל דור העלים נעשים גזורים ונוקשים יותר
חרחבינה מכחילה - בכל דור העלים נעשים גזורים ונוקשים יותר

עקרון ההסתגלות - מסרים מהחרחבינה

ככה זה: ההזדמנות של האחד היא לפעמים קץ חייו של האחר. העקרון המניע את פעולתם של מיני החי והצומח המתקיימים כאן - הוא עקרון ההסתגלות.

העקרון הזה מכתיב לצמחים דרכי פעולה מגוונות. שינויים בסביבה משפיעים על הסטרוקטורה ועל הביוכימיה של הצמח באופן שמשנה באופן מוחלט את תכונותיו.

קחו, לדוגמא, את הקוץ האכזר שננעץ ברגלי: חרחבינה מכחילה.

בראשית העונה, שעה שצמיחתו מתחדשת, פורש הצמח שושנת עלים צפופה, צמודת קרקע. בשלב זה - העלים רכים, תמימים, עסיסיים, רחבים ועגולים. כשהוא צמוד לפני הקרקע, גם חיות המרעה יתייחסו אליו ברכות (כפי שראוי להתייחס לכל עלה חדש במרכז הקליטה של היער), ולא יטרפו את העלה המסכן בשקיקה.

שושנת העלים הראשונה מאפשרת לצמח הגדלה משמעותית של שטח הפנים, כך שיוכל לקלוט כמות גדולה יותר של אור, ולייעל את תהליכי ההטמעה (פוטוסינתזה) המקיימים אותו.

אחרי דור העלים הראשון, ומעליו, נוצר דור שני של עלים. העלים הללו - כבר צומחים מעל לפני הקרקע, וכיוון שכך, אוכלי העשב כבר יכולים לאכול מהם בקלות יחסית. לכן - העלים בני הדור השני כבר מתחילים לתפוס את שפת המקום, וללמד עצמם הלכות הגנה עצמית; הם יהיו נוקשים מעט יותר, מוארכים יותר, ומעוטרים בשיניים מעוגלות קטנות. טעמם עדיין גזרי-כרפסי מתקתק, אך כבר מופיעה בהם מעט מרירות.

לאחר זמן מה יופיע דור נוסף של עלים, שלישי במספר. הפעם, את השיניים הקטנות, המעוגלות, יחליפו מפרצים עמוקים בשני צידי העלה, ושפתו תעשה בהדרגה משוננת- מסורית. אגב כך, גם תחולת החומרים המרים שבעלה תגדל משמעותית - והם יערבו פחות לחיכן של עזים רעבות.

מעתה, כל דור נוסף של עלים יעשה שסוע, גזור, גלדני וקוצני יותר מקודמו.

חרחבינה: העלים לפי סדר הופעתם
חרחבינה: העלים לפי סדר הופעתם

ככל שהצמח מתבגר ומתקדם לפריחה ולפריה, כן גדלה ומתעצמת ההגנה הכפולה, הכימית והמכנית, על גופו.

לקראת סוף העונה, עם פריחתו, יעמוד לנגד עיננו צמח זקוף, קוצני מדי, נוקשה וגלדני, שלא יערב אפילו לחיכן של עיזים רעבות מאוד. בשלב זה - הצמח כולו משנה את צבעו, ואת הגוונים הירוקים יחליפו בהדרגה גוונים כחולים וסגולים, כעין החשמל.

לקראת סוף הקיץ, הקוץ היבש שפיזר את זרעיו יתנתק מצוואר השורש, הטמון בעומק הקרקע, ובחורף - מראש אותו שורש יעלו ויבואו עלים חדשים, רכים ותמימים, ויחדשו את ימיו בשנית.


החרחבינה המכחילה מבקשת, בדרכה הצנועה והעוקצנית, ללמד אותנו כיצד להתאים את עצמנו ואת תגובותינו למציאות המשתנה תדיר. השינויים סביבנו מחייבים אותנו לדעת מתי עלינו לעטות כסות רכה ומזמינה, לפתוח את הלב ולהרחיב את הנשימה, ומתי, מנגד, לעטות עטרת קוצים מאיימת, שתגן עלינו מפני חורשי רעתנו.

עוד מזכירה לנו החרחבינה כי יש בנו את היכולת המופלאה הזו, לעטות שריון ולפשטו, להרחיב את הלב ולסגרו בחזרה, להושיט יד פתוחה ואצבעות, או לקפוץ את אותה היד, את אותן האצבעות, לאגרוף המחץ - כאשר הדבר נדרש.


מי את, חרחבינה?

החרחבינה המכחילה (Eryngium creticum, ובערבית: קורסענה) היא צמח דו שנתי ממשפחת הסוככיים. טעמו מזכיר שילוב של גזר מריר וסלרי. החרחבינה נחשבת לאחד מצמחי המרור של צלחת הסדר בפסח.



ברפואה העממית משמשים חלקים שונים של חרחרבינה (עלה, זרע, שורש) לריפוי מחלות ופגעים בדרכי העיכול, בעור, בכיס המרה, להסרת תבלול בעין, וכן נגד סוכרת, ואף נגד עקיצת עקרב והרעלות.

מחקר שנערך בשנת 2019 מצא שלמיצוי אלכוהולי של עלי הצמח עשוייה להיות תרומה משמעותית לטיפול בחולדות שנפגעו מארסו של נחש צפע ארצישראלי.


עליה הצעירים של החרחבינה ישתלבו בסלטים טריים עם שפע של לימון ושמן זית, או בתיבול של יוגורט עיזים מעודן.

את עלי החרחבינה רצוי לאסוף בעונה הגשומה, דצמבר עד מרץ, לפני שיהיו סיביים נוקשים ומרירים מדי.


מתכון: סלט פריקי עם חרחבינה וסקליגריה כרתית


סלט מעלי חרחבינה

המרכיבים:

200 גרם פריקי (חיטה ירוקה מעושנת) 

3 ליטר מים מסוננים 

פלפל ירוק חריף (לפי הטעם) 

1 בצל סגול 

1 חופן סקליגריה כרתית 

1 חופן זוטה לבנה 

1 חופן חרחבינה


 לרוטב: 

1 גביע יוגורט עזים 

2 שיני שום 

1 לימון 

מעט חרחבינה


אופן ההכנה:

ממחמים סיר בעל תחתית עבה. בוזקים שמן זית ומטגנים את הפריקי מעט. מוספים מים, ומכסים עם נייר אפייה או פרגמנט. מבשלים כ-17 דקות או עד שהנוזלים מתאדים. מורידים מהאש ומפזרים על מגש לצורך קירור.

במקביל, בעזרת סכין חדה קוצצים את הבצל, פטרוזיליה, פלפל ירוק, נענע וחרחרבינה. הכנת היוגורט: מוסיפים מעט חרחרבינה, מגרדים את השום ואת קליפת הלימון וסוחטים מעט לימון. מוספים שמן זית, טורפים היטב בעזרת מטרפה ומכניסים למקרר.


הרכבת הסלט: כשהפריקי קר, מוספים את כל המרכיבים הקצוצים ומטבלים בהמון שמן זית ומיץ לימון. (התוצאה שאמורה להתקבל היא סלט בגוונים דומיננטיים של ירוק). מעל מניחים כפית מהיוגורט.


Comments


bottom of page