ליקוט צמחי בר למאכל לוגו.png

פרא. אדם.

בלוג מעמיק בנבכי תורת הליקוט

מסע שורשים

לפני הפעם הראשונה שמייס הסכימה לטעום משהו שבישלתי, היא בעיקר היססה. "שאני אוכל אוכל של יהודים"? חשבה לעצמה. מייס, תלמידה מצטיינת מאחד מכפרי המשולש, כתבה אז עבודת גמר של חמש יחידות בביולוגיה. אני הייתי המנחה שלה. מדי פעם הייתי מלקט כמה עשבים או שורשים מגינת הירק של החממה ומבשל מהם ארוחת צהריים במטבח המקומי. האמת היא שמייס גדלה על אוכל מערבי: במקרה הטוב היו אלה שניצלים מחזה עוף וסלט ירקות שכיכבו על צלחתה. במקרה הפחות טוב, והנפוץ יותר, היא נהגה לאכול פיצות, מקדונלדס, ושאר מרעין בישין. אני, מצדי, תמיד נהגתי להציע לה לעצור את שטף העבודה בה היתה שקועה ולהצטרף אלי לארוחה. היא, מצדה, נהגה לסרב בנימוס. "לא עכשיו" השיבה, כשגבה מופנה כלפי, עינה האחת עצומה והשניה שקועה בעדשת המיקרוסקופ. "אני צריכה לסיים

זכרונות מהאדמה
קורס ליקוט שנתי מקיף ומעמיק
הרשמה לשנה"ל 2020-2021
זכרונות מהאדמה

באישור וברוח

כל הזכויות שמורות ליתיר שדה | ת.ד. 5061 פרדס חנה - כרכור | טלפון: 054-2248243 | YATIRSADE@GMAIL.COM